בשנה הבאה הילדים שלנו יקבלו פחות. הם יקבלו פחות זמן בבית הספר, פחות תוכן ופחות עומק. איך שלא נסתכל על זה, מרחוק או מקרוב, בקפסולות או במשמרות, בשנת הלימודים הקרובה, החינוך יאט ויצטמצם. המשמעות היא שהילדים שלנו עלולים למצוא את עצמם בצד הלא נכון של הפערים, והם יתקשו לממש את הפוטנציאל שלהם.

אפשר לבוא בטענות למערכת החינוך מפה ועד להודעה חדשה, על הסגירה המוגזמת ועל הפתיחה המופרזת. אבל אין דרך במציאות לצמצם את הכיתות בחצי, עם אותו שטח, מספר מורים ותקציב. מתמטית, זה לא יכול לעבוד. למערכת לא תהיה ברירה: ינסו למצוא סידור, יצמצמו את החומר וימקדו את הבחינות. המערכת תעשה יותר, אבל הילדים שלנו יקבלו פחות. 

בלמידה מרחוק ההורים ראו את ההוראה מקרוב. הבנו שאנחנו חייבים להיות יותר מעורבים ועם יד על הדופק. אנחנו צריכים לשוחח עם הילד או הילדה שלנו כדי להבין איך הם מרגישים, מה מצבם החברתי והלימודי, וכיצד הם מארגנים את השגרה שלהם. חשוב שנדע מה מעניין אותם ללמוד, איך הם תופסים את מה שחשוב לעתיד שלהם, ובעיקר לתת כתף ולסמן דרך. עכשיו אנחנו חייבים להיות בקשר עם המורים שלהם כדי להבין את תמונת המצב מבחינה מקצועית. מהי תמונת הידע, היכולות והקשיים של הילד או הילדה שלנו, ומהי התוכנית של המורים עבורם לשנה הקרובה. למורים יש הרבה תלמידים, אבל הם שם כדי לתת מענה אישי לכל אחת ואחד. תפקידנו המשותף הוא לסגור מעגל של תקשורת ושל אמון בין הורים, מורים ותלמידים.

התמונה שנקבל תהיה מגוונת, אבל יהיו בה מאפיינים משותפים. נמצא שחבילת השירותים שהמערכת תיתן בשנה הבאה - תצטמק. נמצא שהפער יתרחב בין מה שהילדים שלנו צריכים ורוצים ובין מה שבית הספר יוכל להציע להם. זה מצב מדאיג, אבל יש לנו מה לעשות כהורים, ועלינו לפעול למול תמונת המצב של ילדינו. 

אם נזהה שהפער הוא לימודי, עלינו למצוא לילדים מסגרות של חינוך משלים ולעזור להם לאתר את התוכן האיכותי בדרגת הקושי שמתאימה להם. כיום יש קייטנות קיץ מקוונות במתמטיקה, קורסים בקריאה ובאנגלית ומחנות קיץ במחשבים. אוניברסיטאות, חברות הייטק, עיריות וארגוני חינוך מציעים כעת תכנים שכאלו, מרביתם בחינם. אם הפער הוא בין החלום למציאות, אז אולי זה הזמן לצעוד צעדים ראשונים לעבר החלום.

אם הילדה חולמת להיות אשת הייטק, מדוע שלא תלמד תכנות? אם הילד רוצה להיות זמר, מדוע שלא ילמד פיתוח קול ותווים? ואם הפער שלהם הוא גם במיומנויות, אז כדאי לרשום אותם לסדנאות או אפילו לעזור להם בעצמנו. יש מי שצריך עזרה בלארגן את הזמן ביעילות, ויש מי שתצטרך טכניקות של פרזנטציה מול קהל. יש מי שחייב לדעת ללמוד לבד, ויש מי שנחוצים לו כלים לעבודת צוות. 

חייבים לעכל שזה המצב לקראת השנה הקרובה. הקורונה, ביחד עם משבר כלכלי, הביאו לכך שהשירותים שנקבל מהממשלה יתכווצו ויתמקדו בחבילת הבסיס בלבד. כך זה יהיה בתחבורה וברווחה, וכך זה יהיה גם בחינוך. אז איך נוודא שהילדים שלנו לא הולכים לאיבוד? לדעתי, אנחנו מתקרבים לצומת של אתגר והזדמנות. זהו רגע שקורא להורים לקחת תפקיד משמעותי בחינוך. עלינו לדאוג שהילדים שלנו יהיו מוכנים לעתיד שמחכה להם מעבר לפינה. ביחד עם המורים שלהם, אנחנו חייבים להבטיח שיש בתרמילם צידה לדרך החתחתים שבפניהם. 

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך