נפתלי בנט
יו"ר סיעת ימינה מתחיל להצטייר כתרנגול לא קטן, שלא מפסיק לקרקר את עצמו לדעת. כשהוא נישא על גלי סקר אחד שראה בו אלטרנטיבה לבנימין נתניהו, בוחר בנט לעוף על עצמו כשהוא מאמין שהוא המועמד המתאים להחליף את ראש הממשלה.

העובדה שהוא שירת כלוחם בסיירת מטכ"ל, ושימש תקופה קצרה כשר ביטחון, לא הופכת אותו למועמד ראוי לתפקיד. גם העובדה שהוא טורח להצהיר שכשהיה שר הקדיש את כל זמנו לביטחון המדינה ואפילו חילל את השבת לא עושה רושם על איש. זה בדיוק תפקיד שר הביטחון: לדאוג לביטחון המדינה גם בסופי שבוע.

בנט לא עשה דבר ממה שהבטיח שיעשה בעזה, אלא רק מה שנתניהו אפשר לו לעשות. אני למשל ישנתי טוב כשתיק הביטחון היה בידיו של הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, והרבה פחות טוב כשתיק הביטחון הופקד בידיו של בנט.

קריאות השבר של בנט על חורבן הבית הצפוי נועדו להציג אותו כנביא הזעם והחרון, אבל עד עתה הפכו אותו למוכיח בשער, לא למי שראוי לשבת על כיסאו של ראש הממשלה.

גלעד ארדן
השגריר החדש של ישראל באו"ם לא יהיה יוסף תקוע, שהתפרסם בנאום שתקף את יאסר ערפאת בעת שקרא להקים מדינה פלסטינית; הוא לא יהיה בנימין נתניהו, שהיה השגריר באו"ם במשך ארבע שנים בשנות ה־90; וגם לא יתפקד כמו דני דנון, שמסיים בהצלחה את תפקידו אחרי חמש שנים.

ארדן נבעט הרחק מהזירה הפוליטית על ידי ראש הממשלה. האמירה שהוא יוצא לתפקיד בעל חשיבות לאומית היא קשקוש. ארדן יודע שבעידן נתניהו אין לו מה לחפש בפוליטיקה בליכוד. הוא ידע שלא היה לו שום סיכוי לקבל לידיו שוב את תיק ביטחון הפנים, תפקיד שבו נכשל ושבתקופתו איבדה המשטרה את אמון הציבור. וכשזה המצב, לא הייתה לארדן ברירה אלא לקבל את המעט שהציע לו נתניהו, תוך שהוא נוטל סיכון שבכך הוא מסיים את הפרק הפוליטי בחייו.

באמצע השבוע, לפני ההמראה לארה"ב, צייץ ארדן שהוא יעשה הכל "כדי להגן על מדינתו האחת והיחידה". שנבין, ארדן הוא האיש שיגן עלינו מפני אומות העולם? משעשע.

בראיון המחניף שנערך איתו בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" נשאל ארדן בכל הרצינות על האפשרות שהוא יתמודד בעתיד על ראשות הממשלה. הוא לא טרח להגיב והשאיר זאת כאופציה. ארדן יודע בדיוק מה הוא שווה, והאפשרות שהוא אי־פעם יהיה ראש ממשלה כלל לא קיימת.

פרופ' רוני גמזו
פרויקטור הקורונה לא הצליח בינתיים למנוע את בואם לישראל של 12 אלף בחורי ישיבה. אני מקווה שהוא יצליח למנוע מ־30 אלף מאמינים לצאת השנה לאומן. אני לא מכיר פרויקטורים שיקבלו החלטות שיפגעו בציבור הדתי או החרדי - ויזכו לגיבוי מראש הממשלה.

פרופ' גמזו הפנים מזמן שבתחום הזה צריך להלך על בהונות. מי כמוהו יודע שכמה מהיישובים הדתיים הם מדגרות קורונה, אבל הוא גם יודע שזעקה אחת של שר השיכון יעקב ליצמן שווה בעוצמתה לתקיעה באלף שופרות באוזניו של נתניהו.

אז מה עושים? ספק אם ניתן לעשות הרבה. כשאחד מענפי היבוא הרווחיים בתקופת הקורונה הפך לייבוא של תלמידי ישיבות לישראל, שמגיעים אלינו ממדינות שצבועות באדום, מה שנשאר לנו כנראה זה רק להתפלל. ואם כבר מתפללים, אז אין לי ספק שבתחום הזה ליצמן בקיא הרבה יותר מכמה רופאים חילוניים שמנסים לנהל את המלחמה במגיפה.

דרישות התפקיד
תואר אקדמי לא הזיק לאיש, אבל אני לא בטוח שראש ממשלה חייב להיות בעל תואר אקדמי. שמעתי את נתניהו "מכניס" בקטנה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בנאום בכנסת, כשציטט את אביו, פרופ' בנציון נתניהו, שאמר שראש ממשלה צריך השכלה אקדמית.

אין מחלוקת שראש ממשלה חייב להיות משכיל. יאיר לפיד הוא כזה, גם אם אין לכך גיבוי בתעודות אקדמיות. מעבר לכל מחלוקת פוליטית, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפיד הוא אחד מטובי הכותבים בישראל, וכתיבתו מתבססת על אדנים של ידע ובקיאות, גם אם לא בהכרח על השכלה אקדמית.

אני מכיר לא מעט אנשים שצברו תארים אקדמיים שלא מסוגלים לנהל מכולת שכונתית. כשלמדתי משפטים בגיל מבוגר, היו לי כמה רגעים קשים שבהם התקשיתי להתמודד עם חומר הלימוד. מי שעודדו אותי להמשיך ולגלות שגם אני יכול ובגדול היו שתי דמויות ציבוריות שלא הערכתי, שמתקשות עד היום לחבר משפט שיש בו נושא, נשוא, מושא ישיר ומושא עקיף, אבל מחזיקות בכיסן תעודה של לשכת עורכי הדין.

שתי הדמויות זכו לימים לשבת, כל אחד בנפרד, על יד שולחן הממשלה, ואני משוכנע שלכמותם התכוון פרופ' ישעיהו לייבוביץ' כשאמר כי "השכלה טרם הפריעה לאיש להישאר אידיוט".

לא כל ראשי הממשלות היו בעלי השכלה אקדמית. יצחק רבין ז"ל, שסיים בהצטיינות את בית הספר החקלאי כדורי, לא למד מעולם באוניברסיטה. על הצטיינותו בלימודים קיבל רבין מהנציב העליון הבריטי מלגת לימודים לאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. הוא רצה ללמוד הנדסת מים, אבל מלחמת העולם השנייה קטעה את חלומו והביאה לכך שלא זכה ללמוד מעולם באוניברסיטה.

רבין זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לאחר מלחמת ששת הימים. זה תואר שמעניקה האוניברסיטה כדי לכבד אישים שהיא חפצה ביקרם, וזה היה כנראה התואר היחיד שהיה לו.

גם ראש הממשלה לוי אשכול לא נדרש לתעודה אקדמית כדי להצליח בתפקיד. מה שמלמד שהשכלה לא הזיקה לאיש, אבל יש צורך בהרבה יותר מזה כדי להיות ראש ממשלה.

הכותב הוא משפטן ששימש כמנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר אגודת העיתונאים. נמנה עם מייסדי "יושרה לישראל"
[email protected]