שנת הלימודים הקרובה תיפתח בצל הקורונה, ואחת הסוגיות שצריכות להעסיק את מערכת החינוך ולמעשה את כולנו היא השפעתה של למידה מרחוק על התלמיד מבחינה רגשית, חברתית וקוגניטיבית. משפטו האלמותי של מרשל מקלוהן "המדיום הוא המסר" שנאמר ב־1964 מקבל בימינו משמעות נוספת: הטכנולוגיה היא הסביבה המעצבת את התנהגותנו. היא לא רק עוד אסופת פונקציות וכפתורים אלא פקטור שמשנה יחסים בין אנשים, את צורת התקשורת ביניהם ואת התוכן של האינטראקציה. המדיום מכתיב במידה רבה כיצד המידע יתפרש ויתקבל אצל הצד השני.
מחקרים מראים שעיבוד המידע כאשר החומר נלמד באמצעות הזום אינו יעיל כמו בלימודים פרונטליים. היכולת לזכור חומרים מושפעת מהמדיום ומההקשר שבהם הם נלמדים. למידה פרונטלית, בעיקר כאשר המורה עושה שימוש בשפת גוף ובאמצעים חזותיים, מייצרת נתיבים נוספים לזיכרון, מה שמשפיע על עיבוד יעיל יותר של המידע.
חשוב להבין כי ילדים לא לומדים באמצעות חשיפה למידע. למידה מתרחשת בחיכוך, כאשר הילד מאותגר על ידי הורה, מורה או ילד אחר. עוזר וירטואלי לא מספק אינטראקציה מסוג זה. הזנה של עובדות בתגובה לשאלה לא מלמדת את הילדים להקשיב או ללקט מידע בדרכים נוספות. העברת תכנים באמצעות הזום אינה מאפשרת עיבוד עשיר ויעיל של החומר הנלמד.
מוחנו מייצר משמעויות מתוך רמזים בלתי מילוליים, המסייעים לבנות תמונה הוליסטית של המסר, ומהווים את הבסיס לאינטימיות בקשר. בשיחות וידיאו למוחנו אין את הפריבילגיה הזו. היכולת ללקט מידע מהבעות פנים מאותגרת, והיכולת להביע רגש מוגבלת. הניסיונות מצד אחד להבין את כוונות האחר מתוך קלט כל כך חלש כמו שיחת וידיאו, ומצד שני להיות אקספרסיביים ולהתאמץ להביע את תחושתנו, מעייפים מאוד את המערכות הקוגניטיביות שלנו ומייצרים תשישות המכונה עייפות זום (Zoom fatigue). תשישות שלא מאפיינת אינטראקציות פנים אל פנים.
עצם זה שמרחב הפגישה מצטמצם למסך - מחייב אנשים להתמקד זה בזה ולהקשיב. בזום יש פחות הסחות דעת שיש בפגישה המתקיימת במשרד, ולכן הוא ממקד את נושא השיחה ומונע התפזרות אסוציאטיבית של החשיבה לנושאים נוספים. הזום מייצר "סטינג" לפגישה, מעין מסגרת שאומרת לנו ללא מילים - עכשיו אתם בפגישה. בכך הוא מדגיש את הנוכחות של האדם בצד השני של המסך, שעזב את עיסוקיו האחרים. לכן אנשים חשים שלא בנוח לעשות תוך כדי הפגישה דברים נוספים.
המפגשים הווירטואליים נעדרים תקשורת בלתי מילולית, שהינה לב לבה של האינטראקציה הבינאישית. אותות אלו מעבירים מידע מעבר לתוכן הטקסטואלי של הנאמר ומאפשרים הבנה של כוונות האחר, כמו גם את מידת מעורבותו באינטראקציה. אחד הקשיים המשמעותיים בשיחות הווידיאו הוא שהטכנולוגיה לא מאפשרת לנו להביט זה לזה בעיניים. העיניים שהן הראי לנפש, שמאפשרות לנו לדעת כיצד האדם השני מהצד השני חש. אנחנו יכולים לומר דבר אחד, והעיניים יכולות לחשוף עלינו דבר אחר לגמרי. מוחנו, שמחווט לעבד רמזים בלתי מילוליים באינטראקציה, מתקשה לזהות הבעות וכוונות.
אחד הגורמים שנמצאו כמשפיעים על הישגי התלמידים היא החיבור הרגשי למסגרת. חיבור זה מתווך באמצעות נוכחות אישית ומעורבות רגשית של המורים ומתן יחס אישי לכל תלמיד. יש קושי לעשות זאת דרך הזום, מה שהופך את חוויית הלימוד להעברה יבשה של תכנים. מבחינה חברתית, הזהות האישית ותפיסת העצמי של ילדים מתפתחת באמצעות חיכוך ואינטראקציה. סביבת לימוד מפרה היא הבסיס ליצירתיות ולחדשנות. האינטראקציות בין אנשים הן הבסיס לרעיונות חדשים, להפריה הדדית. נמצא כי ילדים בעלי קשרים חברתיים יותר יצירתיים בהשוואה לילדים שיש להם פחות אינטראקציות חברתיות.
בנוסף, הלימודים מהבית מעמעמים את הגבולות בין הבית למסגרת הלימודית. בית הספר הוא אחד משלוש מסגרות שבהן הילדים שוהים במהלך היממה. השתיים האחרות הן הבית והמסגרות בלתי פורמליות של אחר הצהריים והערב. עצם היכולת לעבור ממסגרת למסגרת חשובה לבריאות הנפשית של הילד. כל אחת משתי המסגרות האחרות עונה על צרכים חברתיים ונפשיים כגון מפגש עם חברים, משחק עם בני אותו הגיל וכו' שאינם ניתנים למענה במסגרת הביתית.
סוגיה נוספת שראויה להתייחסות היא ההבדלים בין למידה מרחוק בין שכבות סוציו־אקונומיות שונות. למידה מרחוק אולי מספקת מענה סביר עבור השכבות המבוססות, אך עבור תלמידים חלשים כלכלית היא עשויה להיות בעייתית ולפתוח פער משמעותי. עצם הנגישות ללמידה מרחוק - מספר המחשבים בבית יחסית למספר הנפשות, רוחב פס האינטרנט, מספר המרחבים השקטים המאפשרים ריכוז - כל אלה קטנים בהרבה במשפחות מרקע חברתי־כלכלי חלש מאשר במשפחות מבוססות. גם יכולת ההורים לעזור לילדיהם בהתמודדות עם החומר המועבר באמצעים הדיגיטליים בדרך כלל גדולה יותר בשכבות המבוססות.
למידה מרחוק פוגעת גם במחויבות של התלמיד להתמודדות עם החומר המועבר באינטרנט, ובמרבית המקרים המטלה "נופלת על ההורים", שנאלצים לשבת שעות עם ילדיהם כדי להשלים את הפערים. סוגיית ההורים זכתה להתעלמות גורפת בכל תקופת הסגר וההגבלות על הלימודים, וראוי היה להדריך את ההורים ולומר מה תפקידם בכוח. כפי שהדברים נראים כעת, בשנת הלימודים הקרובה התלמידים יבלו זמן רב בלמידה מרחוק. המעבר אינו פיזי אלא מנטלי בעיקרו, וכדי שהתלמידים ייפגעו מעט ככל האפשר, ראוי שמערכת החינוך תיתן דעתה על סוגיות אלו.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה