ב־1972, מועד קביעת החרם הכלכלי של איחוד האמירויות ושל כלל מדינות ערב על ישראל, היה הנפט המנוע הכלכלי העולמי המרכזי, ומי שהיה בקשר עם מדינת ישראל היה חשוף לחרם הערבי. במהלך השנים שעברו מאותו מועד, חל שינוי בסדר העולמי הכלכלי: החשיבות של הנפט ירדה, ומנגד התעצמה חשיבות הטכנולוגיה. מדינת ישראל, על אף שאינה מדינה גדולה מבחינת מספר התושבים או שטחה, היא מעצמה טכנולוגית.

החשיבות של ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות, מעבר ליצירת חזית ביטחונית מול איראן, טומנת בחובה הזדמנויות כלכליות אדירות לשתי המדינות. פוטנציאל הסחר ביניהן נאמד ב־4 מיליארד דולר, לא כולל השקעות ישירות ותרומה כלכלית נוספת שתנבע מתיירות הדדית בין המדינות. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו על הסכם השלום עם איחוד האמירויות. (צילום: איתי בית און/לעמ)

ישראל, פעם מוקד צרות עולמי שכולם ניסו להתרחק ממנו, הפכה להיות החממה הטכנולוגית של העולם כולו. החדשנות הישראלית והעובדה שהמוח הישראלי עסוק כל הזמן בפיתוחים משני עולם, בולטות במיוחד בשל כך שחלק מהמדינות באזור עסוקות בחזרה לעבר הח'ליפות, בקנאות דתית, ואילו הישראלים, וכן איחוד האמירויות, עסוקים בעתיד, בחדשנות, בהצלת חיים ובשיפור איכות החיים.

אם פעם ביקורים של מנהיגים מחו"ל היו מסתכמים בביקור ביד ושם, בכותל ובפגישה מדינית, הרי שכיום מתווסף בדרך כלל ללו"ז גם ביקור באתרי פיתוח חדשניים, בחברות פורצות דרך וחברות ביומד והייטק ישראליות. אותם מנהיגים ודאי יוצאים משתאים, ושואלים את עצמם איך יכול להיות שישראל הקטנה, אפילו לא אחוז אחד מאוכלוסיית העולם, מרכזת עניין כל כך משמעותי ומהווה אבן שואבת לחדשנות.

דגל ישראל בנמל התעופה באבו דאבי (צילום: REUTERS/Christopher Pike)דגל ישראל בנמל התעופה באבו דאבי (צילום: REUTERS/Christopher Pike)

מה גורם לישראלים להיות מובילי העולם בחדשנות? גם אני תהיתי על כך לא מעט, עד שנפגשתי עם לא מעט יזמים שחלקם עשו אקזיט במיליארדים. שאלתי אותם מה מניע אותם - הכסף הגדול, הסיפוק האישי, אולי הרצון להוכיח? והם ענו לי במשפט אחד שאומר הכל: “אנחנו פשוט רוצים לשנות את העולם". ועל זה נאמר בספר ישעיהו: "אור לגויים".

הכותב הוא שר המודיעין בממשלת ישראל.