ב־2017, בעיצומו של המאבק של שרת המשפטים איילת שקד למנוע את בחירתה של אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון, פנתה דוברות הרשות השופטת לוויקיפדיה וביקשה להחליף את הערך על השופטת בערך שלם חדש שכתבו בדוברות. הדף, שנוסח בתיאום עם הנשיאה המיועדת, היה שיפוץ מפואר של קורות החיים השיפוטיים שלה, ומי שיבקש ללמוד ממנו - יקבל אסתר חיות שלא הייתה ולא נבראה למעלה מחצי שנה לפני שאמורה הייתה להסתיים כהונתה של מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון - וכשברקע שיטת הסניוריטי שסימנה עוד שנים ארוכות קודם לכן את אסתר חיות כמי שמיועדת להחליף אותה - החליטה שרת המשפטים איילת שקד לערבב מחדש את הקלפים. 

שקד, וזה היה ידוע, לא רצתה את חיות כנשיאת בית המשפט העליון. חלק מהפרשנים תלו את הדבר בתפיסותיה הפוליטיות של הנשיאה המיועדת. אחד הפרסומים ייחס את החלטת השרה לעמדתה של חיות בעתירה שהוגשה, בזמנו, בעניין איחוד משפחות. חוק האזרחות והכניסה לישראל שלל מתן אזרחות ישראלית או תושבות בישראל לפלסטינים שהם בני זוג של אזרחים ישראלים.

בדיון שבחן את חוקיות החוק הזה, הייתה חיות בקבוצת המיעוט שתמכה בביטולו. כך או כך, הקרב שהתרחש בחודשים הבאים היה חסר תקדים בחריפותו. שקד הייתה מוכנה לעשות הרבה כדי לשבור את שיטת הסניוריטי. גם בצה"ל לא ממנים לרמטכ"ל את האלוף הכי ותיק, טענה, כמו שבשום חברה מסחרית לא בוחרים כך את המנכ"ל הבא. הנשיאה נאור, בצעד יוצא דופן, שיגרה מכתב פומבי לשרת המשפטים כשהבינה שזו לא מתכוונת להעלות לדיון את עניין מינויה של חיות לנשיאה.

חיות עצמה, במהלך יוצא דופן לא פחות, נפגשה בשיא המאבק לשיחות תדרוך עם עיתונאים וניסתה באמצעותם להפיג את חששות הימין ממנה. ב"ידיעות אחרונות", לדוגמה, הסבירה כתבת שיצאה משיחה עם חיות שתמיכתה בהרס שכונת נתיב האבות והחלטתה שלא לאפשר דחייה של הרס בתי עמונה, אין בהן כדי ללמד על עמדתה בכל מה שקשור להתיישבות ביהודה ושומרון. "אין בה את מה שמתנגדיה מהימין חושבים עליה", כתבה והוסיפה: "בניגוד לטענותיהם של חסידי שינוי שיטת הסניוריטי... אין לה כל רצון לנהל את המדינה באמצעות בג"ץ, ולהחליף את הכנסת והממשלה".

את המסר הזה ניסתה חיות להעביר באותם ימים, בכל מקום אפשרי. "במידה רבה", כתב עיתונאי נוסף שעמו טרחה חיות להיפגש - במאמץ להעביר מסר אל השרה שקד, ואל הציבור שהיא מייצגת - "עמדותיה הפוליטיות נשארות בגדר תעלומה". "על סף ההטעיה" מערכת בתי המשפט התגייסה כולה למערכה. במקביל לנשיאה המכהנת נאור, שעשתה את זה כאמור באופן פומבי, עשתה גם דוברות הרשות השופטת כל שלאל ידה כדי להציג את אסתר חיות כשופטת מרוסנת, המתנגדת לפסילת חוקים, כזו שהימין יאהב. מהלכים מהסוג שעליהם תקראו בשורות הבאות לא עשתה הנהלת בתי המשפט בעבר עבור שום שופט. הקרב של חיות מול שקד, בנסיבות הללו, הצריך חריגה מההתנהלות השגרתית. 

ומעשה שהיה כך היה. בתחילת מאי 2017, בעוד המאבק על המינוי בעיצומו ובעוד שקד מחפשת דרך למנוע את בחירתה של חיות, כתבה עורכת בכירה ב"ויקיפדיה" לחבריה: "חיות צפויה להתמנות בסוף השנה לנשיאת בית המשפט העליון. פנו אליי היום מדוברות בתי המשפט ואמרו שחשוב להם שהערך יורחב לקראת המועד הזה. הם אמרו שהם מוכנים להכין את הטקסט עם המקורות, ושישלחו אותו אליי". הצעד הזה, שבו גוף ציבורי מכין בעצמו דף ערך אישי מושקע (בניגוד לתיקון נקודתי של פרטים) ומבקש מוויקיפדיה לפרסם אותו באתר במקום הדף הקיים, הוא צעד חריג. בעיקר חריג הדבר על רקע העובדה שחיות לא שימשה אז כנשיאה, אלא הייתה בעיצומו של קרב מול שרת המשפטים שהתנגדה למינויה.

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סימני השאלה מקבלים משנה תוקף מיוחד על רקע העובדה שאפילו לנשיאה המכהנת באותם ימים, מרים נאור, לא טרחו ברשות השופטת להכין דף פרופיל שכזה. לא לה, גם לא לקודמיה. כך או כך, למחרת העבירה אותה עורכת לחבריה בוויקיפדיה את המסמך שהוכן בדוברות בתי המשפט. זה היה ערך מסודר, כתוב היטב ומושקע עד מאוד, עם פרקים שונים בחייה של חיות, עם ניתוח של פסיקתה החשובה, זו שבהנהלת בתי המשפט חשבו שנכון להבליט, ועם הפניות למה שבהנהלת בתי המשפט חשבו שטוב שהציבור יופנה אליו. 

זמן קצר אחרי שהניחה את המסמך באתר, החלו לצוץ מסביב ההערות. "חלק מהציטוטים שהובאו על ידי הדוברות היו על סף ההטעיה", כתב אחד העורכים. הוא גם נתן דוגמאות ל"הטעיות" הללו, והוסיף: "אניח שמדובר בטעויות, ולא מעבר לכך". בשלב מסוים התפתח ויכוח סביב אזכורו של פסק דין מסוים, שאותו ביקשה הנהלת בתי המשפט לכלול בדף של חיות. "אינני רואה מקום להתעמת עם הנהלת בית המשפט או עם נשיאה לעתיד", הסביר אחד העורכים מדוע מומלץ לקבל את מה שמבקשת הרשות השופטת. "דוברות בתי המשפט הוא גוף אינטרסנט, שכרגע פועל למען בחירת אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון", השיב לו עורך אחר, "הטיוטה שנשלחה לנו כללה מספר הטיות, שכבר ציינתי למעלה, ולכן לדעתם אני נותן משקל אפסי". 

בהמשך תהה אחד החברים מדוע משקיעה המערכת כך עבור אסתר חיות ולא עשתה שום דבר דומה למי מקודמיה. "לנשיאת העליון הנוכחית יש ערך קצר בהרבה. האם מישהו מנסה להאדיר את שמה של השופטת חיות בגלל השקפת העולם שלה וסדר היום שהיא מייצגת?", שאל. 
למחוק את הכתם אבל הסיפור הכי מעניין באירוע הזה נמצא בטקסט עצמו, בערך שאותו הכינו ברשות השופטת, וכפי שנמסר לי השבוע בתגובה לשאלותיי - קיבל את אישורה של השופטת אסתר חיות. 

דף הויקיפדיה של אסתר חיות (צילום: ויקיפדיה)דף הויקיפדיה של אסתר חיות (צילום: ויקיפדיה)

מדובר במסמך מניפולטיבי, שמערבב אמת ושקר, שיודע היטב לאיזה ציבור הוא מכוון, שקל להבין ממנו בעיני מי מבקשת חיות למצוא חן, ושמשפץ באופן גס את קורות חייה המשפטיים של הנשיאה המיועדת. אם גוף עסקי פרטי היה עומד מאחורי מהלך כזה, זה היה ראוי לביקורת נוקבת. כשמדובר ברשות השופטת, ובמי שתתמנה בעוד חצי שנה לנשיאת בית המשפט העליון, זה מטריד הרבה יותר. 
הנה דוגמה. ערך הוויקיפדיה שניסחו ברשות השופטת, בתיאום עם השופטת חיות, ניסה להציג אותה כמי שלא ששה לפסול חוקים של הכנסת. לצורך העניין, אפילו נמצא ציטוט מפסק דין שלה משנת 2012 שמתייחס ממש לזה. "כך גם ציינה בעתירה שעסקה ב'חוק טל'", כתבו בערך שהעבירו לוויקיפדיה, "שם עמדה על 'הזהירות, האחריות ומידת הענווה אשר ראוי כי ינחו תמיד את הילוכו של בית המשפט בהפעילו ביקורת שיפוטית על רשויות השלטון האחרות, ובמקרה זה על הרשות המחוקקת'". 

מה הבנתם מהציטוט המרשים הזה, מתוך פסיקתה של חיות בעתירה נגד חוק טל? שחיות סבורה שבית המשפט חייב לנהוג בהמשך בזהירות, באחריות ובענווה? שהוא צריך לחשוב אלף פעמים לפני שהוא פוסל חוק? ובכן, הנה השורה הבאה, מאותו פסק דין, שורה שאותה משום מה בחרו חיות והרשות השופטת לחתוך החוצה. "אולם עתה הגיעה שעת ההכרעה, ובשל הטעמים אותם היטיבה חברתי הנשיאה למנות בחוות דעתה, וכן בשל התובנות המפורטות לעיל אותן צברתי לאורך השנים שבהן התנהלו בפנינו ההליכים בנושא זה, אני מצרפת את דעתי לדעתה של הנשיאה ולתוצאה אליה הגיעה, לפיה אין מקום לשוב ולהאריך את חוק דחיית השירות במתכונתו הנוכחית".

במילים פשוטות

הפוך לגמרי ממה שניסו להדגים לנו בציטוט שהוכן לפרסום, חיות השאירה את הריסון לשופטים אחרים, ובחרה להצטרף לעמדת הנשיאה ולפסול את חוק טל. מי שיקרא את הערך "אסתר חיות", שהעבירה הרשות השופטת לוויקיפדיה, לא יידע את זה. 
הלאה. זוכרים את פסק הדין של חיות בעניין איחוד משפחות (חוק האזרחות)? זה שהציק לשרה שקד, כששקלה את מינויה של חיות לנשיאה? לא תאמינו מה עשו ברשות השופטת כדי למחוק את ה"כתם" הזה, ולהציג את חיות - שתמכה במתן אפשרות לאיחוד משפחות - כמי שהתייצבה לצד מערכת הביטחון, שחששה מהאיום הביטחוני שנשקף מהאיחוד הזה. 

נשיאת ביהמ''ש העליון אסתר חיות (צילום: פלאש 90,אורן בן חקון)נשיאת ביהמ''ש העליון אסתר חיות (צילום: פלאש 90,אורן בן חקון)

"במספר פרשות שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון", נכתב בערך שהעבירה הרשות השופטת לוויקיפדיה, "עמדה חיות על המתח בין המשפט ובין האיומים הביטחוניים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. כך, למשל, בעתירה נגד חוק האזרחות כתבה כי 'המצב הביטחוני המורכב שעמו נאלצת מדינת ישראל להתמודד מאז הקמתה בין היתר אל מול ארגוני הטרור הפלסטיניים, מחייב מתן משקל משמעותי לשיקולי הביטחון המונחים ביסוד החוק. על כן נכונה הייתי להניח כנקודת מוצא חזקת מסוכנות מצד תושבי האזור, אף שיש בה משום מראית מסוימת של תיוג אתני. זהו בעיניי מחיר שניתן לשלם ברמה הערכית בשל שיקולי ביטחון, ובלבד שבצד אותה חזקה היה החוק מאפשר בדיקה אינדיווידואלית־פרטנית, המקנה לכל אדם אשר בעניינו מתבקש איחוד המשפחות, הזדמנות לסתור אותה'".

שתי פסקאות אחרי הקטע שממנו נלקח הציטוט הזה, מגיעה בפסק הדין השורה התחתונה, זו שחיות והרשות השופטת העדיפו לחתוך החוצה. "מכל הטעמים המפורטים לעיל, אני מצטרפת למסקנה שאליה הגיעו חברתי הנשיאה ד' ביניש וחבריי השופטים א' לוי, ע' ארבל וס' ג'ובראן, לפיה מן הראוי להורות על בטלותו של החוק". במילים אחרות, גם כאן, בניגוד לרושם שניסו לתת דוברי הרשות השופטת, חיות פסקה בעד ביטול החוק ובעד מתן האפשרות לפלסטינים שנישאים עם ערביי ישראל להיכנס ולגור אצלנו. גם כאן, מי שיקרא את הערך שניסחו ברשות השופטת עבור ויקיפדיה, לא ימצא זכר לפסיקה הזו, ולא ינחש שחיות הלכה דווקא בניגוד למערכת הביטחון.

שיאנית הפסילות 

והנה שיא השיאים. בדף הוויקיפדיה שניסחה הרשות השופטת עשו הכל, כאמור, כדי לצייר את חיות כמי שלוחמת נגד פסילת חוקים. בפרק שהכינו תחת הכותרת "ביטול חוקי הכנסת והתערבות בהחלטות הממשלה", לא רק שלא מופיעה ולו דוגמה אחת לחוק של הכנסת שחיות תמכה בביטולו, יתרה מזאת, בפרק הזה מוסבר כיצד "חיות הביעה במספר מקרים עמדה התומכת בריסון שיפוטי בעתירות המבקשות לפסול חוקים של הכנסת או החלטות ממשלה". רוצים לדעת מה אומרות העובדות? שבניגוד לקשקוש שהרשות השופטת ניסתה למכור לקוראי ויקיפדיה, חיות היא שיאנית בית המשפט העליון, לתולדותיו בפסילת חוקים, ושנכון להיום היא מחזיקה במקום הראשון בפסילות, במשותף עם מרים נאור, כשהאחרונה כבר לא יכולה לפסול כלום ואצלה היד עוד נטויה. 

אסתר חיות (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)אסתר חיות (צילום: אלכס קולומויסקי, פול)

לפני כמה חודשים פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את רשימת 20 החוקים שנפסלו מקום המדינה ועד היום. עברתי על הרשימה. 14 מהחוקים המופיעים בה ככאלה שנפסלו, פסלה חיות. יתרה מכך, אין ברשימה הזו ולו דוגמה אחת למקרה שבו החליט הרכב השופטים לפסול חוק וחיות הייתה בדעת המיעוט, בין המתנגדים למהלך. רגע, תעירו, הערך שהציג את חיות כמתנגדת לפסילה ותומכת בריסון, הועבר במאי 2017. לא היום. זה נכון. אז בואו נראה מה היה המצב ב־2017, כשחיות הוצגה לנו בערך הוויקיפדיה - שהרשות השופטת ניסחה באישורה - כתומכת בריסון וכמתנגדת לפסילת חוקים. ובכן, עשרה חוקים/סעיפי חוק פסלה חיות עד לנקודת הזמן ההיא.

כך נהגה בהוראת החוק שהעניקה למדינה חסינות מפני תביעות פיצויים של פלסטינים שנפגעו מכוחות הביטחון. כך בחוק לתיקון לפקודת בתי הסוהר, שאפשר הקמת בית סוהר בניהול פרטי. כך ביחס לסעיף בחוק התקציב, שהעניק הבטחת הכנסה לאברכים. כך בחוק יישום תוכנית ההתנתקות, ביחס להיקף הפיצוי. כך ביחס לסעיף בחוק התקציב, שהעניק מלגת לימודים לאברכים. כך ביחס לחוק המסתננים הראשון, לחוק המסתננים השני ולחוק המסתננים השלישי. כך ביחס לחוק טל. כך ביחס לסעיף השולל הבטחת הכנסה מאדם שמחזיק ברכב. 
אם מזקקים את זה לשורה אחת מסכמת - מתוך 16 חוקים וסעיפי חוק שבוטלו על ידי בג"ץ מאז בריאת העולם ועד לחודש מאי 2017, חיות ישבה בהרכב בעשרה מהתיקים. בכל אותם עשרה מקרים היא פסקה בעד ביטול החוק. כאמור, זה המשיך גם הלאה. ממאי 2017 ועד היום נפסלו עוד ארבעה חוקים, כולם בהשתתפות חיות. כך בעניין מס על דירה שלישית, כך בעניין חוק הגיוס, כך בעניין חוק הפיקדון של המסתננים, כך בעניין חוק ההסדרה.

אסתר חיות (צילום: יוסי זמיר)אסתר חיות (צילום: יוסי זמיר)

שום דבר מכל הנתונים שהוצגו כאן לא הופיע בערך שניסחה הרשות השופטת עבור ויקיפדיה ושחיות אישרה. אפילו דוגמה אחת של חוק שפסלה לא הופיעה שם. רק ההערה ההיא שמספרת על כך שיש לה "עמדה התומכת בריסון שיפוטי בעתירות המבקשות לפסול חוקים של הכנסת או החלטות ממשלה", הערה שכבר ראינו כמה היא מחוברת למציאות. אז נכון שחיות ואנשי הרשות השופטת היו מוכנים לעשות הרבה כדי להציג אותה בכריכה רכה יותר לעיכול, עבור ציבור שמרני רחב ששרת המשפטים ייצגה אותו נאמנה, אבל עד כדי כך היו מוכנים ללכת רחוק כדי למחוק זכר לכל עשרת פסקי הדין שבהם פסלה חוקים?

תראו עוד דוגמה למניפולציה מעט מביכה. באמצע שנות התשעים סערה הארץ כשתחקיר "מעריב" גילה שתנובה מכניסה סיליקון לחלב שהיא מוכרת לנו. בעקבות הדברים הוגשה תובענה ייצוגית נגד תנובה, ואחרי סדרה של גלגולים משפטיים הטיל בית המשפט המחוזי על תנובה לשלם פיצוי בסך 55 מיליון שקל. תנובה ערערה לעליון, וחיות, בעליון, קיבלה באופן חלקי את ערעורה של החברה, הפחיתה את הסכום שהושת עליה לשלם, והעמידה אותו על 38.5 מיליון שקל. בדוברות הרשות השופטת ניסו לנסח את הסיפור הזה כך שהקורא הסביר יקבל את הרושם שלפיו השופטת חיות לא עושה הנחות לאף אחד, גם לא לתנובה. "בפרשת הסיליקון בחלב, פסקה חיות כי על תנובה לפצות את קבוצת התובעים בתובענה ייצוגית ב־38.5 מיליון שקל, וזאת בגין 'פגיעה באוטונומיה' שלהם, שהתבטאה בתחושות של כעס, תסכול ועוד כיוצא באלה תחושות שליליות", נכתב. כאמור, חיות לא באמת פסקה 38.5 מיליון שקל פיצוי. חיות לקחת את ה־ 55 מיליון שפסק המחוזי, קיבלה חלקית את ערעור תנובה, הפחיתה לחברה 30% ממה שהוטל עליה קודם לכן, וקבעה שישלמו רק 38.5 מיליון.

שופטי בית המשפט העליון - עוזי פוגלמן, אסתר חיות, חנן מלצר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)שופטי בית המשפט העליון - עוזי פוגלמן, אסתר חיות, חנן מלצר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לא מכבר חשף נטעאל בנדל ב"הארץ" כיצד פעלה הנהלת בתי המשפט כדי להעלים כתבות ביקורתיות נגד שופטים, וכיצד פנה מטעמה ה"צוות למניעת הכפשות שופטים ברשת" אל חברת "גוגל", בבקשה להסיר מאתרי אינטרנט של כלי תקשורת מרכזיים בישראל כתבות לגיטימיות שעסקו בביקורת על שופטים. כשמצרפים את זה לסיפור שחשפנו כאן, נראה שלא פעם מוכנה מערכת המשפט ללכת רחוק, רחוק מאוד, כדי ששופטיה יצטיירו לציבור יותר כמו שהיו רוצים להצטייר ופחות כפי שהם באמת. 

תגובה הרשות השופטת 

"נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, התמנתה לנשיאות בחודש אוקטובר 2017 על פי שיטת הסניוריטי, הנוהגת במערכת מאז קום המדינה ולא היה כל מועמד אחר שהציג מועמדות לנשיאות מולה. "טרם מינויה לנשיאה העבירה דוברות בתי המשפט הצעה, שאושרה על ידי השופטת (כתוארה אז) חיות, להרחבת הערך בוויקיפדיה. ההצעה שיקפה את פועלה ואת תמצית פסיקותיה עד אותו מועד, המתפרסמות ממילא במלואן באתר הרשות השופטת ובמאגרים המשפטיים השונים. הרחבת הערך, בהתאם להצעה, נמסרה לטיפול עורכי ויקיפדיה לפי שיקול דעתם וללא מעורבות הדוברות. הדיון שהתקיים בעניין זה בין העורכים, לרבות הנוסח המקורי שהעבירה הדוברות, מפורסם בדף הערך באתר ויקיפדיה ופתוח לקריאה לכל דורש. 

"משאלותיך עולה כי אתה סבור שניתן היה לערוך אחרת את הערך על אודות הנשיאה ולהדגיש בו פרטים אחרים, אך נדמה כי ניתן להגיד זאת על כל ערך בוויקיפדיה, שהיא כאמור, אנציקלופדיה חופשית הנתונה לעריכה יומיומית של אלפי בני אדם. 
"הטענה כי הצעה לעריכת דף ערך לא הועברה עבור אף שופט אחר, וכי מדובר בפעולה ייחודית וחריגה, אינה נכונה. הצעות מסוג זה הועברו גם עבור שופטים אחרים וערכים על אודותם אכן עודכנו - למשל, הנשיא (בדימוס) גרוניס, המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין ושופטים נוספים, גם לא מבית המשפט העליון.

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"פעילות זו היא אחד הכלים שבהם עושה דוברות בתי המשפט שימוש על מנת לשקף לציבור את העשייה של שופטי ישראל, וזאת בהינתן העובדה שאתר ויקיפדיה הפך להיות פלטפורמת תוכן מובילה המשלימה במידה רבה אתרים מסורתיים.
"למען שלמות התמונה, בראשית שנת 2014 ובהתאם לאישור שנתן הנשיא דאז גרוניס לדוברות בתי המשפט, פעלה הדוברות לעדכון ערכי נשיאים ושופטים אשר להם היה בשעתו דף ערך בוויקיפדיה. בחלק מהערכים נמצא כי אין מקום לעריכה, משום שכפי שתוכל להתרשם בעצמך, הערך נמצא מפורט דיו, והעריכה בוצעה על ידי גורמים אחרים.

"כפי שמסרנו, הערכים על אודות הנשיא גרוניס והשופטת (כתוארה אז) חיות, לא היו מפורטים דיים. על כן בוצעה עריכה במעורבות הדוברות, בין אם באמצעות עריכה עצמית של הדוברות ביידוע מלא ובשיח עם עורכי ויקיפדיה (הנשיא גרוניס), ובין במשלוח של הצעה שקופה וגלויה לעריכת דף הערך לעורכי ויקיפדיה - השופטת חיות. "השופטים אינם מעורבים בדרכי העבודה של הדוברות מול ויקיפדיה. לשאלתך, הדוברות הציעה לנשיאה (בדימוס) נאור לערוך את הערך שלה, אך היא בחרה שלא לעשות כן. כפי שניתן לראות בוויקיפדיה, לשופטים רבים ולכל שופטי בית המשפט העליון יש ערכי ויקיפדיה המתעדכנים מעת לעת. תאריכי העריכה של כלל הערכים והתוספות שנוספו לכלל השופטים מפורטים בדפי הערכים".

חשוב להדגיש כי בשורה התחתונה, בניגוד מוחלט לנטען, דף ערך מהסוג שבנתה הרשות השופטת לוויקיפדיה, עבור השופטת חיות, לא נבנה עבור אף שופט אחר, גם כאלה שדף הערך שלהם דל ומצומצם, והוא נערך בעיצומה של ההתמודדות שלה על הנשיאות. עוד יודגש, כי הרשות השופטת בחרה שלא להתייחס לשאלות בדבר "שיפוץ" פסקי הדין של השופטת חיות.