האם אין פתרון? יש ויש. אפרטו בהמשך, אך בל נקדים את המאוחר. חתונות אחדות התקיימו במגזר הערבי חרף העוצר והסגר. השתתפו בהן אלפים ללא שמירת מרחק וללא עטיית מסיכות. כל חתונה נמשכת יומיים או שלושה, כי זה המנהג, ולעזאזל הבריאות והחוק. גם חלקים מהסקטורים החרדיים לא טמנו ידם בצלחת. חלקם ערכו חתונות, לוויות והכנסת ספרי תורה, בהשתתפות אלפים. יש להם על מי לסמוך, שיגבו את התנהגויותיהם - נציגיהם בכנסת. הם יודעים איך לכופף את נתניהו לרצונם.
גם הסגר הטוטאלי שבו אנו מצויים כעת – לא מן הנמנע כי יופר על ידי בעלי אולמות שמחה ובהתקהלויות בחיק הטבע. הרי כמה עצמאים ואנשי עסקים הכריזו בשער בת־רבים שלא יכבדו את הסגר ויפתחו את עסקיהם. אז מה הועילו חכמים בתקנותיהם?
הפתרון לדעתי: מתן קנסות כספיים כבדים שיעשו חור בכיס העבריינים מפירי החוק. בעל אולם, מסעדה וחצר בית שיערוך חתונה או מסיבה להמונים, ייקנס, למשל, בסכום של 100 אלף שקלים. כל מי שלא יעטה מסיכה ייקנס ב־5,000 שקלים. מן המפורסמות היא ש"ממונו של אדם חביב עליו". לכן להכות בממון. עבריינים שיסרבו להזדהות יילקחו למעצר עד שימציאו תעודות מזהות.
התרעות פיקוד העורף