ביום שישי האחרון, ערב ראש השנה, הלכה לעולמה אחת מאושיות המשפט החשובות בארצות הברית, שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. השופטת גינסבורג נחשבה אחת השופטות החשובות והמשמעותיות בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל. תפיסת העולם הליברלית והעמידה האיתנה שלה לצד מיעוטים, נשים ובעלי מוגבלויות באו לידי ביטוי בעבודתה לאורך השנים כעורכת דין ולאחר מכן בפסיקותיה החשובות. פועלה של גינסבורג הביא לשינוי משמעותי ביחס לזכויות האדם והפרט בארצות הברית.

אחד הציטוטים המזוהים מכל עם השופטת גינסבורג הוא "מקומן של הנשים הוא בכל מקום שבו מתקבלות החלטות". בתחילת דרכה כעורכת דין התקשתה השופטת גינסבורג, בוגרת אוניברסיטת הרווארד, בעלת הישגים אקדמיים בולטים, להתקבל לעבודה כעורכת דין, וזאת בשל היותה אישה. 

שלט ''שלום'' לזכרה של רות ביידר גינסבורג, בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: REUTERS/JOSHUA ROBERTS)שלט ''שלום'' לזכרה של רות ביידר גינסבורג, בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: REUTERS/JOSHUA ROBERTS)

לבסוף, חרף הקשיים העצומים, התקבלה לעבודה כעוזרת משפטית של אדמונד ל' פלמיירי בבית המשפט בניו יורק. לאחר מכן היא קיבלה הצעות רבות לתפקידים נחשקים בשוק הפרטי, אך העדיפה את משרת ההוראה בבתי הספר למשפטים. לאחר שגילתה ששכרה נמוך משמעותית משכר עמיתיה הגברים, היא ניהלה קמפיין חשוב ועיקש למניעת אפליה והשוואת תנאי הנשים באוניברסיטאות.

במשך השנים, ועד למינויה כשופטת, נטלה גינסבורג חלק כעורכת דין במאבקים החשובים ביותר כנגד אפליית נשים, מיעוטים ובעלי מוגבלויות. בין פסקי הדין הבולטים ביותר של השופטת, במשך שלושת עשורי כהונתה בבית המשפט העליון, ניתן למנות את פסקי הדין הבאים: ארצות הברית נגד וירג'יניה – בתיק נדונה סוגיית הסירוב האוטומטי של מכללה צבאית בווירג'יניה לקבל לשורותיה נשים. השופטת (בדעת הרוב) ביטלה את מדיניות הכניסה לגברים בלבד במכללה. 

השופטת קבעה כי המדיניות המפלה מפירה את התיקון ה־14 לחוקה הקובע כי "אף מדינה לא תשלול משום אדם את ההגנה השווה של החוקים". פסק הדין, שניתן לאחר שלוש שנות כהונה בתפקיד של גינסבורג, זכה לתהודה רחבה בארצות הברית ונלמד כיום כאחד מפסקי הדין החשובים במשפט חוקתי בארצות הברית.

השופטת רות גינסבורג (איור: יאן ליברמן)השופטת רות גינסבורג (איור: יאן ליברמן)

פסק דין נוסף הוא אולמסטד נגד LC, ובו בית המשפט העליון קיבל את ערעורן של שתי נשים עם מוגבלות אשר ביקשו לצאת מהאשפוז הכפוי שנכפה עליהן. השופטת גינסבורג קבעה כי "אשפוז בכפייה במוסד פוגעת קשות באיכות חיי היומיום של האנשים" ובכך מפר את זכות השוויון. מדובר באחד מפסקי הדין החשובים לקהילת בעלי המוגבלות. פסק הדין סלל את הדרך לשילובם של בעלי המוגבלות בחברה בארצות הברית.

בתיק של ארצות הברית נגד או'האגן נדונה אחריותו של עורך דין, שנחשף למידע פנים בעסקה שבה משרד עורכי הדין שבו הוא עובד ייצג את אחד הצדדים, אך עורך הדין עצמו לא נחשף למידע המוגן בחיסיון. השופטת (בדעת הרוב) הרחיבה את האיסור על שימוש במידע פנים וקבעה כי חוקי שמירת הסודיות והחיסיון חלים על אנשים שברשותם מידע פנים, מה שמונע מהם לעשות שימוש במידע הרגיש להפקת רווח אישי.

מתאבלים על מותה של רות ביידר גינסבורג מול בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: REUTERS/JOSHUA ROBERTS)מתאבלים על מותה של רות ביידר גינסבורג מול בית המשפט העליון בוושינגטון (צילום: REUTERS/JOSHUA ROBERTS)

תיק בוש נגד גור עסק בבחירות לנשיאות בשנת 2000, שבהן תוצאות הבחירות בפלורידה הכריעו את תוצאות הבחירות בארצות הברית. לאחר קבלת התוצאות, ערער המתמודד אל גור על התוצאות מאחר שנמצאו לטענתו פגמים טכניים בספירת הקולות. בית המשפט העליון של פלורידה קיבל את טענותיו והורה על ספירה מחדש של הקולות. ג'ורג' בוש הבן מצדו ערער לבית המשפט העליון בטענה שהספירה מחדש מפירה את התיקון ה־14 לחוקה (עקרון השוויון). 

בית המשפט העליון קיבל את טענותיו של בוש, אם כי השופטת גינסבורג הייתה בין המתנגדים לפסיקה. לאחר מכן, צוטטה ביחס לפסיקה זו, באומרה: "עד כמה זה חשוב וקשה לשופטים לפסוק בהתאם לדין, בלי קשר למה שהקהל הרחב מעוניין בו". פסק הדין הזה ניתן ברוב של 5 מול 4.

השופטת גינסבורג קיבלה את מקומה בכבוד בהיכל התהילה של ענקי המשפט האמריקאים, ואין ספק שהיא תיזכר לצד שופטים גדולים אחרים כמו השופט לואי ברנדייס והשופט בנג'מין קרדוזו. יהי זכרה ברוך.