נכון לשעת כתיבת שורות אלה, 24 בספטמבר 2020, דווח בעולם על כ־32 מיליון מקרי הדבקה מאומתים של חולי קורונה וכ–980 אלף בני אדם מתו מהנגיף. מדינות רבות חוות בימים אלה "גל שני" של הדבקה, ומספר הנדבקים החדשים מדי יום דומה לזה שנרשם בחודשים מרץ ואפריל.
מרבית מדינות אירופה נקטו במהלך "הגל הראשון" סגר כללי, כחלק מדרכי ההתמודדות עם התפשטות המגיפה. מעניין להיווכח שדווקא במדינות שהנהיגו סגר מלא נצפית בימים אלה עלייה ניכרת במספר מקרי ההדבקה החדשים מדי יום, כולל במדינות ששיעור התמותה בהן היה גבוה בגל הראשון - כמו צרפת, בלגיה ובריטניה. 

קורונה - המשטרה איתרה נהגת מחויבת בידוד. צילום: דוברות המשטרה

שוודיה מהווה מקרה בוחן מעניין. במדינה זו לא הונהג סגר כללי כחלק מההתמודדות עם הנגיף. הממשלה אומנם המליצה לתושבים לגלות אחריות, לעבוד מהבית, להימנע מהתקהלויות ולשמור על ריחוק חברתי, אך לא הגבילה בצורה רשמית את התנועה ולא הורתה על סגירה של חנויות ומתחמי בילוי. 

בתחילת התפשטות המגיפה נרשמה בשוודיה תמותה גבוהה, בעיקר בשל ריבוי מקרי התמותה בבתי אבות ממשלתיים. אולם עם התקדמות המגיפה, מספר הנדבקים והנפטרים במדינה ירד. כיום מספר הנדבקים והחולים בשוודיה הוא הנמוך בקרב כל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי.

בימים אלה מדינות שונות נוקטות מדיניות שונה במאבק מול הנגיף. אף מדינה בעולם (פרט לישראל) לא הנהיגה סגר כללי מלא בפעם השנייה. מדינות שונות נוקטות בהתפרצות הנוכחית מדיניות של מגבלות מקומיות ונקודתיות. באוסטרליה, לאחר התפרצות במדינת ויקטוריה (עם 6.2 מיליון תושבים), הוטל סגר מקומי נוקשה מאוד (אך עדיין מקומי). בבריטניה הממשלה הורתה לאחרונה על סגירה של ברים ומסעדות בשעות הערב. ראש הממשלה בוריס ג'ונסון קרא לציבור לא להיות שאננים ולהקפיד בשמירה על ההנחיות וביקש לעודד עבודה מרחוק. 

ממשלות שונות נוקטות מגוון רחב של צעדי מנע, כולל הטלת חובה על עטיית מסיכות וקנס מוגדל במקרה של אי־ציות, הטלת מגבלות למשך זמן ארוך (חצי שנה בבריטניה), מניעת התקהלויות (בבריטניה מותרת התקהלות של עד שישה אנשים בלבד), ועוד שורה ארוכה של צעדים שמטרתם להאט את התפשטות הנגיף - מבלי להטיל סגר כללי. הקו המנחה הכללי הוא פעילות נקודתית, מקומית, מניעת התקהלויות ואכיפה תקינה.

במרבית המדינות תלמידי בתי הספר חזרו לספסל הלימודים ומנהיגים רבים כבר הצהירו כי לא יסגרו בשנית את מערכת החינוך. זאת, לאור תפקידה החשוב בשמירה על חיי חברה, הקניית ערכים וצמצום פערים ואי־שוויון. בחינה של התפשטות הנגיף בכל העולם מלמדת אותנו כי היכולת של ממשלות להשפיע על מספר הנדבקים ועל שיעור התמותה מהנגיף היא מוגבלת. 

קורונה בישראל: מספרה בי-ם (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה בישראל: מספרה בי-ם (למצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: מרק ישראל סלם)

קיים מספר רב של משתנים, המשפיעים על התמותה מהנגיף ואינם קשורים לצעדי הממשלה, אלא למשתנים סוציו־דמוגרפים, גנטיים וגיאוגרפיים, כמו גיל חציוני של האוכלוסייה, מאפייני תחלואה - כמו שיעורי השמנת יתר באוכלוסייה, תמ"ג לנפש ופערים בהכנסה לנפש. צעדי המנע עשויים להיות יעילים בהאטת הקצב, על מנת להימנע ממצב של קריסת מערכות בריאות. 

מדי יום מתפרסמים בספרות המקצועית מספר רב של מאמרים, המספקים תשתית מדעית למקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות. במחקרים עדכניים נצפו מספר ממצאים מעניינים:

  • מרבית המסיכות הביתיות (המאולתרות) היו יעילות בחסימות רסס טיפתי (נבדקו בתנאי שיעול, עיטוש ודיבור בקול רם).
  • ביצוע בדיקות PCR לנדבקים א־סימפטומטיים אחת לשבועיים בתקופה של דעיכה במגיפה הוא כדאי (במונחים של עלות מול תועלת) ועשוי להוביל לפחות מקרי הדבקה בתקופת זמן מוגדרת. מכאן הצורך להגדיל את מספר הבדיקות ללא קיצוב.
  • הסיכון לתמותה במקרה של תחלואה בשפעת יחד עם קורונה עולה בצורה משמעותית (פי 1.5). 
  • צעדי מנע ברמה מקומית מובילים למספר נדבקים זהה, אך עם פחות פגיעה במשק בהשוואה לצעדי מנע ברמה לאומית.

כל העדויות המצטברות מדי יום מסייעות בהתוויית מדיניות ונקיטת צעדי מנע (עידוד חיסון לאוכלוסיות בסיכון, הטלת חובה לעטיית מסיכה, מכל סוג, הגברת ביצוע של בדיקות סקר).

בעולם המדע מצטברות עדויות שלפיהן קיימת סבירות גבוהה שהתפרצויות נגיף הקורונה יהיו עונתיות, בדומה לנגיף השפעת ובדומה לנגיפי קורונה אחרים. אם אכן תרחיש זה יתממש, הרי שיש לכך מספר משמעויות בולטות: 

1. הבנת דרכי ההפצה של הנגיף הן קריטיות כדי שממשלות יוכלו להגיב בהתאם ולהתוות מדיניות. 
2. לשינויי אקלים תהיה השפעה על התפרצות עתידית של הנגיף.
3. עונתיות בהתפרצות (יותר הדבקות בחורף ופחות בקיץ) רלוונטית בעיקר לאחר פיתוח חיסון או הגעה לחסינות עדר.

בעולם כולו מנסים לנתח את המידע כדי להעריך מתי תסתיים המגיפה. קיימות שתי הגדרות חשובות של "סוף" למגיפה, שלכל אחת מהן ציר זמן נפרד:

1. נקודת סיום אפידמיולוגית על ידי חסינות עדר. נקודה זו תתרחש כאשר שיעור המחוסנים יהיה גבוה מספיק כדי למנוע הדבקה נרחבת ומתמשכת. מדינות רבות מקוות שפיתוח של חיסון יאפשר הגעה לחסינות העדר. כאשר תגיע נקודת סיום זו, כבר לא יהיה צורך בהתערבויות חירום לבריאות הציבור. יעד זה רחוק היום להשגה.

2. מעבר ל"חיים נורמליים". נקודת סיום זו (וסביר להניח מוקדמת יותר) תתרחש כשכמעט כל המרכיבים של החיים החברתיים והכלכליים יוכלו להתחדש, ללא חשש מתמותה מתמשכת או השלכות בריאות ארוכות טווח. הגישה לנקודה זו תתאפשר באמצעות כלים כמו חיסון בחורף לשפעת לאוכלוסיות בסיכון גבוה; בדיקות מהירות ומדויקות לגילוי נגיף הקורונה; טיפולים משופרים ויעילים; והמשך חיזוק בריאות הציבור. ציר הזמן להשגת יעדים אלה ישתנה בהתאם למיקום. באזורים עם תגובה הולמת של בריאות הציבור, "חיים נורמליים" עשויים להגיע תקופה משמעותית לפני סיומה האפידמיולוגי של המגיפה.

פרופ' שוקי שמר  (צילום: אמיר טואג)פרופ' שוקי שמר (צילום: אמיר טואג)

לסיכום: המידע על הנגיף, אופיו ונזקיו עדיין נלמד. בהערכה זהירה, נראה שנצטרך לחיות עמו עוד חודשים רבים ואולי שנים. הדרך לשגרת חיים עוברת דרך חיזוק החברה, הכלכלה והבריאות גם יחד. שלושה כללי ברזל יסייעו לנו לכך: הקפדה על חבישת מסיכות ושמירה על מרחק והגיינה; מניעת התקהלויות בכל מאפייני מרקם החיים; ושמירה על המבוגרים. אלה יהיו חיינו בשנה הקרובה וצריך להפנים זאת.

שנה טובה וגמר חתימה טובה.

הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות