"בתור אשכנזי שלם מותר לי לומר - העדה הזו דפוקה לגמרי". כך צייץ לפני מספר ימים יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא שיגר את הציוץ המחריד הזה, משום שלתפיסתו "אשכנזים" הם בעצם "שמאלנים" או "מפגינים" - כל מי שמעז בחוצפתו לבקר את אביו. זה לא משעשע, משום שאנחנו בעיצומו של מסע הסתה נגד כל מי שמעז להשמיע ציוץ, תרתי משמע, שחבורת בלפור מסרבת לשמוע. כך ייעשה גם לאנשי ימין שמעיזים לחרוג משורת המקהלה. אפילו קלמן ליבסקינד הפך ל"אשכנזי". גם אני. ינון מגל הוסיף: "פעם חשבתי שהשמאלנים אינטליגנטיים, בדיעבד התברר לי שהם פשוט היו אשכנזים".

רוב אלה שיקראו את ההבלים הללו יגחכו בלי קשר למוצא שלהם. אבל יש מיעוט שכל ציוץ כזה הוא מבחינתם עוד שמן למדורת ההסתה. אפשר גם לקחת את הדיון הזה למקום אחר, מדעי ואובייקטיבי. הוא אומנם לא פוליטיקלי קורקט, אבל מה לעשות - המדע לא מכפיף עצמו לנורמות החברתיות שלנו.

הפגנה נגד נתניהו בתל אביב. (קרדיט: אבשלום ששוני)

# # #

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שוב ושוב כי יש ממש בטענה שאנשים משני קצות המפה הפוליטית מגיבים אחרת למצבם, מעבדים מידע באופן שונה, ובגדול - חושבים אחרת.

בעודי כותבת שורות אלו, אני יכולה להרגיש את הבעות הפליאה, ואפילו הזעם, של חלק מהקוראים. הטענה המדעית הזו נשמעת מקוממת, אבל הדרך היעילה להתמודד עם מצבים אינה להכחיש אותם, אלא לנסות להבין אותם לעומק. אחרת אנחנו עסוקים כל היום בלטאטא את הדברים מתחת לשטיח ולהתמקצע בלהיות פוליטיקלי קורקט.

עזבו לרגע פוליטיקה - בואו נדבר על תגובות למצבי סיכון. מחקרים מראים שימניים ושמאלנים מגיבים בצורה שונה למצבים שליליים. מצבי סיכון ומצבים מעוררי פחד יעוררו תגובות ביולוגיות בעוצמה רבה יותר אצל ימניים, בהשוואה לשמאלנים. תגובות ביולוגיות אלו מראות לנו שימניים מעדיפים את המוכר, לא אוהבים לקחת סיכונים ומחפשים אחר ביטחון ויציבות. שמאלנים, לעומתם, מראים חשש מופחת מסיכון, ומדורגים גבוה בסולם תכונת "פתיחות לחוויות" - המוגדרת כאהבת השינוי, חיפוש אחר חידושים והרגשה נוחה במצבי חוסר ודאות. תכונה זו קשורה לסקרנות אינטלקטואלית ולפלורליזם, ולכן גם נקשרת להצבעה למפלגות שמאל. זהירות היא תכונה הקשורה למשמעת עצמית ולתחושת מחויבות ונאמנות, ולכן גם להצבעה למפלגות ימין.

הימניים שביניכם אומרים לעצמם עכשיו שאין להם שום בעיה לקחת סיכונים, שהם אפילו אוהבים את הריגוש שבכך. אכן נמצא שבסופו של דבר ימניים ושמאלנים ייקחו סיכון באותה מידה במשחקי הימורים, אך העוררות המוחית של ימניים גבוהה משמעותית לפני לקיחת הסיכון.

בנוסף, כשחשפו נבדקים משני צדי המפה הפוליטית לגירוי המעורר רגש שלילי, כמו תמונות מלחמה, פצצת אטום, גופות או שריפה, ימניים הפנו אליו קשב מוגבר וזכרו אותו טוב יותר ולאורך זמן רב יותר, מה שמראה שהם נוטים להיות מושפעים על ידי אירועים שליליים יותר מאשר שמאלנים. הטיית השליליות מוגדרת כנטייה להעניק משקל גבוה לאירועים שליליים, לסכנות ולאיומים, ולתת להם לעצב את חיינו.

אין שום כוונה לומר פה שימניים מעלים חששות לא רציונליים, אלא שנטיות ימניות מקושרות פיזיולוגית להשקעת מאמץ מנטלי רב יותר בעיבוד והפניית קשב לגירויים שליליים. אותו גירוי עשוי להיתפס בקרב שמאלנים כהפחדה חסרת בסיס, ואצל ימניים כאיום קיומי. שמאלנים יאמרו שהאסטרטגיה של הימין מבוססת על איומים וניסיונות הפחדה חסרי שחר, אך מבחינת הימניים, השמאלנים נוטים להתעלם מאיומים באופן חסר אחריות.

ממצא מעניין נוסף הוא שבקרב שמאלנים נמצאה עוררות מוגברת באזורי מוח המקושרים לחיבור למעגל החברתי הרחב. הם אינם רואים עצמם כשייכים למקום, ללאום או למדינה מסוימת, אלא כחלק מרעיון גלובלי, והם מגלים פתיחות וסובלנות לאנשים מדיסציפלינות ותרבויות שונות. ימניים, לעומת זאת, הראו דומיננטיות באזורים המקושרים לשבטיות, למעגל החברתי הקרוב, ולכן ייתנו עדיפות לשבט, ללאום, למדינה.
במילים פשוטות, גנים קובעים בין 70% ל־80% מהאוריינטציה הפוליטית. ומה בנוגע ל20% הנוספים?

אלו אכן מושפעים מהסביבה, אך השפעה זו לרוב אינה משנה את הנטייה הראשונית. מגיל צעיר אנשים נמשכים לחברים בעלי תכונות ומאפיינים דומים, ומייצרים סביבם בועה של אנשים הדומים להם במאפיינים ובעמדות. ניתן לראות זאת גם באפקט הבועה שמייצרות הרשתות החברתיות. המושג Filter Bubble מדבר על בידוד אינטלקטואלי הנגרם כתוצאה מכך שהאלגוריתם בוחר באופן סלקטיבי את הפוסטים שאליהם ניחשף, מה שמביא לכך שהגולש מתנתק מכל פריט מידע שסותר את עמדותיו ומבודד בבועה אידיאולוגית.

תהליך זהה מתרחש גם במציאות היומיומית. אנו מתנתקים באופן אקטיבי מאנשים שאנו לא מעוניינים לשמוע את דעותיהם, ומייצרים סביבה שבה כולם חולקים אותם ערכים ועמדות. דינמיקה זו מנטרלת פתיחות דעות ומחזקת את האמונה שכל מי שלא חושב כמונו הוא לבטח מטומטם. תהליכים אלו מובילים להקצנה ולחיזוק של הנטיות הגנטיות המולדות.

# # #

האם ניתן לשנות את עמדתם הפוליטית של אנשים משני צדי המפה? המחקר לא משדר אופטימיות יתרה. הצגת טיעונים וניסיונות שכנוע נועדו לכישלון. צריך לנסות להיכנס לנעלי האחרים ולהבין שמוחם מחווט באופן שונה, ולכן הם חווים עולם שונה. אם המידע שהוצג בפניכם גורם לכם להיות עצבניים ומפוחדים, אתם תשובו לאחוז בדעותיכם הקודמות.

לכן הדרך להעביר מסר היא להציג את הטיעון באופן שיגרום לו להיקלט בצד השני. הדרך היחידה לתקשר היא לדמיין כיצד העולם נראה לצד השני. זה אומנם לא ישים קץ לוויכוחים האידיאולוגיים, אבל לפחות נפסיק לקוות שאם נצעק יותר חזק נוכל לשכנע את הצד השני.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
tguvot@maariv.co.il