"מוטב שתשתוק! אתה הרי פגוע פרקליטות" - זו התגובה הכמעט אוטומטית שמוטחת בי, כאשר אני מעז למתוח ביקורת על מערכת אכיפת החוק. בכירי הפרקליטות ועושי דברם החנפנים בתקשורת מסרבים להתייחס לטיעוניי. הם תוקפים אותי אישית, מטיחים בי כל רפש אפשרי, ובלבד שיוכלו לחמוק מהתמודדות עם העובדות המרות שאני פורש לפניהם. הם מנסים להציג אותי כאיש מר נפש המחפש נקמה אישית.
אלא שקולי שלי אינו קול בודד. רבים וטובים משמיעים כלפי הפרקליטות ביקורת שהיא לעתים אף נוקבת וקטלנית משלי. ראו את הלקט החלקי שלהלן ושקלו נא: האם הביקורת שאני משמיע כלפי הפרקליטות נטולת יסוד ונובעת ממניעים אישיים פסולים, או שמא יש דברים בגו.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בראיון ב־2003 את הדברים המטלטלים הבאים: "אנשים שאינם נוחים למערכת מוצאים את עצמם במשטרה בעיתוי מוזר. על פניו, אולי יש בכך תופעה מסוכנת. יש בה איום על הדמוקרטיה דווקא בפי מי שמדברים בשם הדמוקרטיה. יש פה סיבה לדאוג שמא במקום 'שלטון החוק' יש לנו בישראל 'כנופיית שלטון החוק'".

אביחי מנדלבליט באירוע של הסנגוריה הצבאית

נציב שירות המדינה לשעבר, עו"ד שמואל הולנדר, פרש בראיון עיתונאי תיאור מצמרר כיצד פועלת שיטת "ההחזקה בגרון" של אישי ציבור: "יש ישיבות ממשלה שיושב בהם שר שתלוי ועומד נגדו תיק או חקירה או בדיקה. מה אתה חושב? שהשר יצביע עם הפרקליטות או נגדה? השר צריך להיות גיבור כדי להצביע נגד עמדת הפרקליטות או היועמ"ש. ממש מתאבד שיעי".

הולנדר ממשיך ואומר: "ישבתי פעם בוועדה לאיתור פרקליט המדינה, העידו בפנינו שורה ארוכה של בכירים מהפרקליטות שהיו מועמדים וסיפרו על תיקים של שרים ובכירים, שמוחזקים פתוחים למרות שיודעים שאין כלום. התפתלנו על הכיסאות כששמענו את זה".

השופטת הילה גרסטל, שבמשך 24 שנים שימשה שופטת, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז ונציבת תלונות הציבור על הפרקליטים, תיארה את מה שראתה בתפקידה האחרון: "התנפצות של בועה שחייתי בה 24 שנים, שהאמנתי שיש מערכות שעובדות נכון וטוב וגיליתי שהמערכת הזאת שהופקדתי לבקר אותה, אינה מתנהלת נכון וטוב. הפרקליטות היום היא ארגון שיש בו משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית. אם הפרקליטות מסוגלת לצאת למלחמה אישית כזאת נגדי, נשיאת בית משפט מחוזי לשעבר, איך הם מתנהגים מול אנשים חלשים?!".

שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, אמרה דברים לא פחות חמורים: "נחשפתי לכוחנות ולשיכרון הכוח של הפרקליטות. הייתי מזועזעת. הם יותר חזקים מכולם. ניסו להשתיק ולעשות סיכול ממוקד לעדה מקצועית. על דברים כאלה שומעים ברוסיה, לא אצלנו. שיכרון הכוח בפרקליטות הוא סכנה!".

השופט המחוזי שלי טימן: "הפרקליטות מלאה אגו. הרצון שלה להרשיע בכל מחיר. המשטרה, במקרים מסוימים, תופרת תיקים. גם לי ניסו לתפור תיק".

השופט דוד רוזן, נציב הקבילות על הפרקליטים, קבע בדוח על פרקליטי המדינה ב־2018 כי בלמעלה מ־60 תיקים הוסתרו ראיות. פרקליטים שיקרו בבית המשפט ולמעשה "נתפרו תיקים" לחשודים שידיהם נקיות. כמו כן, הוא קבע כי החלטתו של פרקליט המדינה שי ניצן לחסום חקירה על מהות היחסים בין מפכ"ל המשטרה דאז יוחנן דנינו לבין קצינה שהייתה תחת מרותו היא "בלתי קבילה".

פרופ' מני מאוטנר, מהמשפטנים הבולטים ביותר בישראל: "הפרקליטות היא הגוף הכי בעייתי במערכת המשפט. הגוף הזה פועל בתרבות ארגונית קלוקלת. אין שום סיכוי שמתוכו היא תתוקן. צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדוק מה קורה בפרקליטות, שתקבע את התרבות הארגונית לשנים הבאות. ועדת החקירה צריכה לסגור את החשבון לגבי תפירת תיקים ב־20 השנה האחרונות".

פרופ' יואב דותן, רקטור הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית: "חובת נבחרי הציבור לפרוש עם הגשת כתב אישום (למרות שחוק יסוד 'הממשלה' אומר אחרת), בולמת את המערכת הפוליטית מלבצע שינוי במערך הכוחות מול מערכת המשפט. בשונה מאמרתו המפורסמת של צ'כוב, האקדח המוצג על ידי מערכת המשפט אינו חייב לירות במערכה השלישית. העובדה שהוא מוצג - מספיקה".

# # #

העדויות על שיטת הפרקליטות "להחזיק בגרון" אינה מצטמצמת לביקורת חיצונית בלבד. העדויות המזעזעות מושמעות מבכירי המערכת עצמם. בשבוע שעבר נחשפה על ידי העיתונאים גיא פלג ועמית סגל קלטת מדהימה שבה נשמע היועמ"ש אביחי מנדלבליט אומר בשיחה פרטית בין היתר את הדברים הבאים: "אתה מבין שהמניאק הזה (שי ניצן - ח"ר) לא מחליט בתיק שלי... הוא עושה לי את זה בכוונה. יש לי תיק מב"ד (ממתין לבירור דין). מה זו השיטה הזו שמחזיקים אדם בגרון?!".

במאמר מוסגר אציין כי קרוב למיליון אזרחים ממתינים לבירור דין, ואילו מנדלבליט נזעק לטפל בעוול הנורא רק בעניינו שלו. אולם מנדלבליט הוא לא היועץ המשפטי הראשון שהלין על כך שבפרקליטות תופרים תיקים. קדם לו מני מזוז, שבתפקידו כיועץ המשפטי, בתדרוך עיתונאים ב־2003, קבע כי עם כניסתו לתפקיד מצא "מדיניות של סימון מטרות וגיוס עמדות". תרגום דבריו לעברית פשוטה: מצאתי מדיניות של תפירת תיקים והשתקת מתנגדים. לימים הפך מזוז עצמו שותף למסמני המטרות ומגייסי העמדות.

ברוח רעה זו פעל גם פרקליט המדינה ניצן. במייל, שנחשף על ידי עמית סגל, ניצן חושף כי הוא יודע היטב שהמפכ"ל רוני אלשיך שיקר בפרשת הריגתו של יעקוב אבו אלקיעאן. אך ניצן אסר על חקירת המפכ"ל שמא הדבר יסייע לנחקר בנימין נתניהו ויזיק לחוקר אלשיך. הוא כותב: "להסלים את המריבה יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק (קרי: נתניהו - ח"ר) ד"ל (די לחכימא ברמיזא - ח"ר)".

שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש 90)


ניצן מבטא במשפט קצר אחד הן את התפיסה הנואלת שלפיה "הפרקליטות היא המדינה", והן את השיטה המעידה על עומקי השחצנות, והעריצות של הפרקליטות: הבה נתעלם מהתנהגותו השערורייתית של המפכ"ל, כי עשיית צדק עמו עלולה להועיל למי שהפרקליטות חפצה בהרשעתו - ובמקרה זה, נתניהו.

לסיום אצטט את מי שכיהן בעבר כשר האוצר: "יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על המערכת הפוליטית ואמרו זה גדול עליהם, הם פוליטיים מדי, הם מושחתים מדי. שני הגופים הם: בית המשפט העליון של אהרן ברק וממשיכיו, מייסדי האקטיביזם השיפוטי, ואגף התקציבים באוצר. יש עשרות אם לא מאות דוגמאות של השתלטות עוינת. תחילה על השיח הפוליטי ואחריו על עולם קבלת ההחלטות. זוהי התקפה על העולם הדמוקרטי... החזרת הריבונות לעם היא מעיקרי מדיניותי".

המצוטט הוא לא אחר מאשר יאיר לפיד. לצערי, מאז שאמר דברים נוקבים ונכונים אלה, זנח לפיד את עמדותיו והותיר את הזירה הפוליטית ללא שום גורם המניף את דגל "החזרת הריבונות לעם". הדמוקרטיה הישראלית הפכה בת ערובה לפקידי הפרקליטות ודומיהם. הבחירות הקרובות הן הזדמנות - אולי אחרונה - להופעתה של מפלגה שתיאבק על החזרת הריבונות לבעליה - אזרחי ישראל.