בכל חברה דמוקרטית יש חשיבות גדולה לזכות הוויכוח ואי־ההסכמה. נדמה שגם את המובן מאליו הזה צריך לומר ולכתוב בימים אלה באותיות של קידוש לבנה. לפעמים נדמה ששכחנו מה זה להיות דמוקרטים, ובעיקר, באמת שכחנו מה זה להיות יהודים.
מחלוקת ניצבת בלבה של הדמוקרטיה ובלבה של היהדות. השאלה הגדולה היא איך מתווכחים בלי לשנוא, איך לא מסכימים בלי לחצות קווים אדומים ובלי לשכוח שאחרי הכל ולפני הכל - אנחנו עם אחד, מדינה אחת.
שנות דור חלפו מאז ירה מתנקש יהודי בגבו של ראש הממשלה ושר הביטחון, ובגבנו שלנו, כולנו. הרחובות שוב סוערים, על הקיר נכתבות הרבה כתובות. בואו נקרא אותן, והפעם בזמן.
התרעות פיקוד העורף