לפני כחודשיים, עת ביקרתי בבית החולים סורוקה את שירה איסקוב, שבעלה נאשם בניסיון הרצח שלה, לא נשארה עין אחת יבשה במסדרון האפרורי של מחלקת השיקום. מתוך כל העצב והכאב פנתה אליי אסנת, אמה של שירה, בבקשה אחת: “עזור לי להגן על בנה של שירה מהאב התוקף”. לא הצלחתי להבין איך החוק הישראלי מאפשר למי שתקף באכזריות, לפי כתב האישום, את שירה - להמשיך ולשלוט בחייה ובחיי הילד מתוך בית הכלא.

קשה היה להישאר אדיש לסיפורים הקשים שאליהם נחשפתי בפגישותיי עם משפחת איסקוב ומשפחתה של מיכל סלה ז”ל, שבעלה נאשם ברצח שלה בשנה שעברה, וקשה היה לשמוע את החשש המלווה את המשפחות מפני מסע הייסורים המצפה להן במאבקי השליטה על חייהם של הילדים שנשארו מאחור. צרכים אלמנטריים כמו טיפול רפואי או כניסה למסגרת לימודית הם רק חלק מאותם מאבקים שהיה עליהן לנהל מול האב, שהשאיר ילד יתום או עם צלקת נפשית לכל ימי חייו, אך החוק מאפשר לו להמשיך להיות האחראי עליו.

מיכל סלה ז''ל (צילום: פייסבוק)מיכל סלה ז''ל (צילום: פייסבוק)

מיד כשחזרתי מהביקור בבית החולים, התחלתי לקדם תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שלילת אפוטרופסות) שלפיו מי שהורשע ברצח, בניסיון לרצח ובפגיעה מינית בבני משפחתו - לא יוכל להמשיך להיות האפוטרופוס עליהם. שני המקרים הללו, של מיכל ז״ל ושל שירה, שזכו לחשיפה תקשורתית רחבה, נצרבו בתודעה הישראלית והיוו מנוע שסייע לזרז את החקיקה החשובה הזאת.

כחבר כנסת זכיתי לקדם חוקים רבים, אך אני יכול לומר כי התיקון לחוק הזה הוא אחד החשובים ביותר שחוקקה הכנסת בשנים האחרונות. התיקון שקידמתי, יחד עם חברי הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הינו תקדימי גם במבט על מערכות משפט אחרות בעולם. הוא משהה את האפוטרופסות כבר בשלב הגשת כתב האישום ושולל אותה באופן אוטומטי במעמד ההרשעה ושם לנגד עיניו את טובת הקטין לפני זכויות הפוגע.

מערכות האכיפה והשפיטה בישראל, כמו גם בדמוקרטיות אחרות, מבוססות על העיקרון שלפיו לנאשם עומדת חזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו. אך בה בעת שכחו המערכות הללו את הזכויות של הנפגעות והנפגעים, את הצורך בהגנה עליהם ואפילו את השמירה על השכל הישר שמחייב שלילת זכותו של הפוגע להחליט לגבי חייו של הנפגע.

עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)עודד פורר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בדיוני הוועדה על התיקון לחוק נשמעו עדויות של נשים רבות ששרדו אלימות קשה. הן תיארו את הבעיות והקשיים שאיתם הן מתמודדות על בסיס יומי. בן הזוג לשעבר מנצל את כוחו ומשתמש באפוטרופסות שלו על הילד ככלי לביסוס שליטה על חייהן. כך נוצר מצב אבסורדי שבו מי שאחז בגרונה של האישה בניסיונו לרצוח אותה, ממשיך, מתוך בית הכלא, לאחוז בגרונה ובגרונו של הילד המשותף, באמצעות האפוטרופסות על הילד.

התיקון החדש הינו צעד משמעותי שמעביר את נטל ההוכחה על מסוכנותו של אדם מהקורבן לפוגע. הצעד הבא יהיה הגשת הצעת חוק הכוללת הרשעה בעבירות אלימות חמורות במשפחה ועבירות מין ברף הגבוה. ההישג ההיסטורי של שלילת אפוטרופסות הוא צעד חשוב לעיגון הזכות הבסיסית של הגנה על הילד ולחיזוק האמון במערכת שמירת החוק בישראל. זוהי תחילתה של דרך חדשה במערכת המשפט הקובעת שלפיה גם לקורבן יש זכויות. 

הכותב הוא יו"ר סיעת ישראל ביתנו ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי