תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב והעובדה שהקמפיין התנהל בצל משבר הקורונה, וחלק מהותי מההצבעה התנהל באמצעות הדואר, מעוררות מחלוקת נרחבת בקרב העם האמריקאי. דונאלד טראמפ ורבים מראשי המפלגה הרפובליקנית ופעיליה דיווחו על אי סדרים וזיופים, טראמפ אף מסרב לקבל את ניצחונו של ג'ו ביידן ומשחרר ציוצים רבים לטוויטר, בהם הוא טוען להונאה בבחירות. טוויטר מצדה פרסמה אזהרות לגולשים, המוצמדות לציוצים ובהן נכתב כי חלק מהתוכן הופרך ועלול לספק מידע מוטעה.

אף על-פי שב-14 בדצמבר בחר חבר האלקטורים בביידן לנשיא ארה"ב, ממשיך טראמפ לטעון בעקשנות כי הבחירות זויפו. התאריך המשמעותי הבא לפני השבעתו של ביידן לתפקיד נשיא ארה"ב הוא ה-6 בינואר, יום רביעי, אז צפויים לאשר חברי הסנאט ובית הנבחרים את הצבעות האלקטורים ואת ניצחונו של ביידן.

טראמפ קורא לתומכיו להגיע לוושינגטון ביום רביעי, כדי למחות ונראה שהוא לא מתכוון למחאה שקטה. מאז הפסדו של טראמפ בבחירות נראה כי השיח של תנועות הימין הקיצוני בארה"ב, כולל אינדיבידואלים ומליציות מסוימות, מופנה ברובו למחאה על התוצאות שלטענתם נעשו באי צדק והן הונאה אחת גדולה. בין היתר ניתן לראות פוסטים הקובעים שווירוס הקורונה שוחרר בכוונה תחילה על-ידי סין, בכדי לגרום להפסדו של טראמפ בבחירות.

בטלגרם ובלוחות אנונימיים מוצפנים, בהם עושה שימוש הימין הקיצוני בדרקנט, אמרות כגון "טראמפ אמנם לא מושלם אבל הוא פטריוט שרוצה למנוע השתלטות גלובאלית" וקריאות על הצורך למנוע בכוח ובאלימות את עלייתו של ביידן לשלטון, הפכו לשכיחות. על פוסטים רבים החלה להופיע הסיסמא "הצבעה לא תזיז אותם". 

לעבר טראמפ מופנות קריאות מפעילי הימין הקיצוני לנקוט במהלכים לפני עלייתו של ביידן לשלטון. סטיוארט רודס, מנהיג ה-OathKeepers  אף פרסם מכתב פתוח לנשיא ארה"ב, בו קרא לו לנקוט במהלכים לפני ה-6 בינואר. לטענתו, אם טראמפ לא ייעשה זאת, ינקוט  רודס במהלכים משלו, כולל הכרזה כי הממשל "אינו לגיטימי". בפוסטים שונים אף פורסם שאם הסיבה לכך שטראמפ לא פועל היא הדאגה למשפחתו, אז עליו להסיר דאגה מאחר וישמרו עליהם על מנת שיוכל לפעול בשקט.

דונלד טראמפ (צילום: Getty images)דונלד טראמפ (צילום: Getty images)

כמו-כן מופנות לעבר הנשיא קריאות רבות מצד הימין הקיצוני להפעיל את ה- Insuraction Act (חוק ההתקוממות), חוק פדראלי בן 213 שנה שנחקק בשנת 1807, המאפשר לנשיא ארה"ב לעשות שימוש בצבא ובמשמר הלאומי במקרים מסוימים, כגון מרד או מהומות המוניות. הפעם האחרונה בה נעשה שימוש בחוק הייתה בשנת 1992 על-ידי ג'ורג' בוש האב, בעקבות מהומות המוניות שפרצו בלוס-אנג'לס עקב מותו של רודני קינג, אדם ממוצא אפרו-אמריקאי, על-ידי שוטרים לבנים ממשטרת לוס אנג'לס.

כזכור, טראמפ הציע להפעיל את החוק כבר בחודש מאי 2020 ולהשתמש בצבא ארה"ב על-מנת לעצור את המהומות שהתעוררו בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. אותם פעילי ימין קיצוני הקוראים לטראמפ להפעיל את החוק מבטיחים להצטרף לכוחות החמושים על-מנת לעזור למנוע את גניבת הבחירות. 

ציוץ של טראמפ מלפני מספר שבועות, בו נאמר "תגיעו יהיה פרוע", הפך לוויראלי ברשתות חברתיות ובפלטפורמות של הימין הקיצוני. אוהדיו אכן מבטיחים להגיע בהמוניהם לוושינגטון. תגובות כמו "כן אדוני", "אבאל'ה אומר תגיעו לוושינגטון ב-6 בינואר", "התקבל", או "קיבלנו פקודות ונגיע" – הפכו לשכיחות.

לוח מוצפן בדרקנט, המוקדש כולו לטראמפ, מפרסם את הציוצים שלו ומאפשר לאותם אלו המעוניינים להגיע לוושינגטון ליצור קשר זה עם זה. באחד מערוצי הטלגרם אף פורסמה מפה עם נקודות ציון מדויקות במדינות שונות בארה"ב, ביניהן קנטאקי, לואיזיאנה ודרום קרולינה, בהן קוראים לפעילים להתאסף בחמישה בינואר בשעה שש בערב, על מנת להגיע ביחד לוושינגטון ולעורר מהומות. 

יום רביעי הקרוב, אם כן, הינו יום בעל משמעות מרכזית, אשר יצביע על דמותה העתידית של ארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה בעולם ועל כוחם האמיתי של פעילי הימין הקיצוני התומכים בטראמפ.

 ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, חוקרת ומנהלת יחסי פנים, המכון למדיניות נגד טרור (ICT), המרכז הבינתחומי