יש לראות את התמונות ההזויות ששודרו מגבעת הקפיטול כסימפטום לתהליך חברתי הרסני שעובר על ארצות הברית. האמריקאי הממוצע השורשי הביט בעיניים כלות איך כל מה שהיה קדוש בעיניו הולך ומומר בתפיסות פלורליסטיות רדיקליות, ומדינתו משנה פניה. מההיבט של ישראל, לעומת זאת, דונלד טראמפ היה מעל ומעבר לכל מה שניתן לצפות מהעומד בראש המעצמה הזאת.
הקיטוב החברתי בארצות הברית הולך ומעצים, והקונצנזוס שהתגבש אחרי מלחמת האזרחים הולך ונפרם. הולכת וגוברת תחושת הניכור בין האליטות המשכילות ובין הפרולטריון, החוואים והחקלאים במדינות הדרום. כל אלה מובילים לכאורה להתנגשות אלימה בלתי נמנעת.
על רקע זה יש לבחון את שני הנשיאים הנבחרים משני הקצוות של הקשת הפוליטית – ברק אובמה שנבחר לנשיאות ב־2008 ודונלד טראמפ שנבחר ב־2016. עולם והיפוכו. נשיאותו של טראמפ, שהסתיימה באקורד צורם, התאפיינה בהחלטות ובפעולות שנויות במחלוקת שתכליתן לייצר מציאות הפוכה מזו של קודמו. טראמפ יישפט משלוש פרספקטיבות שיש ביניהן זיקה - הפנימית, האוניברסלית והישראלית. בפרספקטיבה הפנימית הוא ענה על רצון בוחריו, שמאסו בליברליות הרדיקלית אשר ערערה על הערכים הבסיסיים של אמריקה.
במהלך נשיאותו עשה טראמפ שתי שגיאות: אחת מהן פטאלית שגרמה לו להפסיד בבחירות - התייחסותו למשבר הקורונה והתנהלותו במסגרתו. השגיאה השנייה הייתה עידוד נאמניו לעלות על גבעת הקפיטול, שעלה בחיי אדם והכתים את כל פועלו, וכך יירשם בהיסטוריה.
על כל אלה יש להודות לנשיא טראמפ. זה המעט שישראל יכולה לעשות כדי לגמול לאיש שפעל עבורה באהבה ובנחישות. חבל שכך הסתיימה כהונתו.
הכותב הוא מנכ"ל “מבטחי ישראל"
התרעות פיקוד העורף