אז ככה: בקושי עצמתי עין במהלך הלילה האחרון, המראות אחזו בי ולא הירפו. השאלה הגדולה שעמדה לנגד עיניי היתה "באיזו מדינה אנחנו חיים? איפה אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו באמת?". אני לא מנסה לתאר דרמה, כל מה שאעלה על הכתב ימעיט משדה הקרב שנראה אמש באחת השכונות בבני ברק.

שוטרי יס"מ נכנסו לבניין ישיבת ויז'ניץ בבני ברק (צילום: דוד קשת)

אפתח ואציין כי אני לא נגד המגזר החרדי בשום אופן. אני נגד אותם מאות פורעי חוק, בריונים שנדמה כאילו הם חיים במדינה אחרת - מדינה משלהם ששם אין דין ואין דיין. אז תגידו 'הרוב חיובי', ואני מסכים, אבל זה עדיין לא ממעיט מאותו "קומץ", לכאורה, שהוא אלים וברוטלי. זה מזכיר לי קבוצת כדורגל שבה רוב הקהל שומר על שתיקה גם כשהמצב לא טוב, ואילו ישנו את אותו קומץ מתלהם ומתרעם, שמסב נזק בלתי הפיך, והוא עדיין קומץ רועם שעולה על הרוב הדומם. 

במשך שבועות אנחנו - כלי התקשורת, כמעט כולם, הציבור ברובו - מפנים אצבע מאשימה כלפי המשטרה, ארגון האכיפה הגדול במדינה, על כך שהוא לכאורה מעלים עין, מגלה מידה רבה של סלחנות וסובלנות יתרה כלפי אותו מגזר, או כלפי אותם קיצוניים, שמבחינתי מנסים בכל פעם מחדש למתוח את החבל ולראות איפה הקצה באמת. והנה פתאום, כשהמשטרה מגיבה באמת, מציגה כוחות מתוגברים ומפגינה יד תקיפה, גם אם לעיתים תקיפה מדי, אני רואה שישנם שיוצאים מכליהם ושוב מטילים דופי במשטרה.

רגע, מה קורה פה? לא נמאס לכם? לא נמאס מהצביעות? מה קיוויתם בעצם, שהמשטרה תספוג אלימות, תפנה את הגב ואולי תחזור לאלימות נוספת, כי היא אמורה להיות ממלכתית ושומרת חוק? אז זהו, שלא. מי שחי באמת במדינה, ואכפת לו ממנה ומערכיה, חשוב שיטיל דופי ויפנה אצבע מאשימה באותו קומץ או ציבור שמרשה לעצמו בעזות מצח ופנים, לאיים על שוטרים, ליידות אבנים כאילו אנחנו באינתיפאדה חדשה, לנפץ שמשות ולגרום נזק כבד לניידת משטרה, לירות זיקוקים, להבעיר צמיגים, להשליך חפצים ויותר מכל - לכנות את השוטרים "נאצים". תתעוררו חברים, 'נאצים' זו הסתה פרועה, 'נאצים' זה זכרונות אימה וכאב לכל אדם במדינה הזאת.

אני לא מבין את היעני-פוליטיקאים שרצים להזדהות עם אותם בודדים מהציבור הטוב בבני ברק, שאולי נפגע בשוגג מהאירועים שהתרחשו שם אמש, ואולי אפילו מפעילות המשטרה. ליבי עם אותה ילדה או אותו אדם מבוגר, אבל אני לא מאשים את המשטרה. מי שנכנס לשדה מוקשים, חשוב שידע שהוא לוקח סיכון שהוא עלול להיפגע. וכן בני ברק באותם רחובות היתה כמו שדה מוקשים.

אז לא קונה את הפוליטיקה הזאת ואת מה שאני רואה כצביעות ולא יותר. אה, שכחתי: יש בחירות בקרוב, וצריך גם את הקול של החרדים, ומבחינתכם אפשר לשלם כל מחיר, גם מחיר של פגיעה ברשויות החוק והאכיפה, גם במחיר של פגיעה בשוטרים?! הגזמתם.

כנראה שבניגוד אליכם, אני באמת חושב שהרוב בבני ברק הוא ציבור חיובי ואיכותי שמאמין ברשויות החוק, בתקשורת ובערכים, והוא מגנה את מה שעשה אותו קומץ, ולכן אין צורך לשלם מחיר כדי לקבל את קולות המיעוט. הרועם. תשקיעו את המירב ברוב החיובי, הרוב האיכותי, כזה שיוצא נגד ההתרסה וההתלהמות, ותדעו לשים את המחסום בפני אלו שפורצים גבולות וחוצים קווים אדומים. אני הייתי שם .