הרשת סוערת. שורה של פוליטיקאים נזעקים למקרא החלטת בית המשפט ובוחרים במהרה את צידם משני עברי המתרס: תומכי צה"ל או תומכי בית המשפט. ברקע כולם מצייצים בטוויטר, מי בעד מי נגד. ובין לבין יש טרגדיה גדולה, משפחה אבלה שמבכה אובדן גדול, קצין מוערך שנזרק לביתו בבושת פנים וברקע ניצבת מערכת שהתברר פעם נוספת שלא תמיד יודעת כיצד לתפקד במצבים שכאלה.

לפני ימים בודדים ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר מצא לבטל באופן גורף וחד משמעי את החלטת ראש אכ"א האלוף אלמוז וכן בעקבותיה את החלטת הרמטכ"ל רא"ל כוכבי להדיח את מפקד מצ"ח באר שבע לשעבר, אשר בשל מעורבותו באירוע מותו של החייל המנוח ניב לובטון ז"ל. המנוח היה מלח הארץ וחייל למופת, לוחם בהכשרה, אשר מצא את מותו לאחר ניסיון כושל לגייסו כמקור של מצ"ח בניגוד גמור לרצונו ולמצפון ליבו. מוות מיותר פר אקסלנס. רכזי המודיעין שניסו לגייסו נמצאו כמי שהפרו נהלים ובעיקר לא דיווחו לממונים עליהם על המצוקה שהפגין המנוח בעקבות הניסיון לגייסו בסמוך לפני מותו, וכנגדם מתנהל כעת משפט פלילי בפני בית דין צבאי.

קריאת פסק הדין של בית המשפט המחוזי גורמת אי נוחות של ממש. למקרא הדברים עולה התמונה כי ראש אכ"א והרמטכ"ל הורו על הדחתו של מפקד מצ"ח באר שבע באופן שאינו נסמך על ממצאים, על תחקירים או על עובדות שהתגלו במסגרת החקירה שהתנהלה. מעבר לכך, מתברר כי ההחלטה להדיח את קצין מצ"ח באה לעולם באמצע שנת 2020, כ-16 חודשים ארוכים לאחר אירוע מותו של המנוח - ולמעשה חודשים ארוכים לאחר שהקצין קודם זה מכבר והחל במסלול מטאורי לקראת קבלת דרגת הסא"ל.

אביב כוכבי (צילום: פלאש 90)
אביב כוכבי (צילום: פלאש 90)

אז רגע, יד אחת של צה"ל אינה יודעת מה עושה היד השנייה ? כיצד יתכן כי צה"ל מקדם את הקצין בעיצומה של החקירה כאשר הוא נחקר כחשוד במסגרת האירוע, ואז באבחה אחת – ודווקא לאחר שהתברר בכלל התחקירים שהוצגו לרמטכ"ל כי הקצין לא חרג מתפקידו או התרשל בביצוע תפקידו בזמן האירוע – או אז מחליט הרמטכ"ל להדיחו בבושת פנים? הכיצד יתכנו הדברים?!

מעבר לכך, פסק הדין מדגיש את שקבוע בחוק כי החלטות קברניטי צה"ל ואפילו עד רמת הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו הנוגעות להדחה ו/או לקידום ו/או לשיבוץ ו/או לפיטורין של חייל או קצין – כפופות לביקורת של בית משפט מנהלי, בהיותן של החלטות אלה החלטות מנהליות ככל החלטה של רשות מנהלית אחרת כדוגמת עיריית תל אביב, רשות המיסים או רשות ההגירה. נדמה כי רק כעת, בעקבות פסק דין תקדימי זה, מתחיל ליפול בצה"ל האסימון שגם צה"ל "שפיט" ועומד שווה בין שווים בפני החוק, ככל רשות שלטונית אחרת.

לאור חשיבות הדבר, ומאבקו של צה"ל להשאיר את השליטה בידיו, הודיע דובר צה"ל הבוקר כי בכוונת צה"ל לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, ואולם אני סבור כי פניו של ערעור זה להידחות. אז מה השלב הבא? האם חייל בעל אמצעים שרותק לבסיסו לחודש ימים יפנה לבית  המשפט המחוזי בתל אביב לביטול הריתוק? האם נגד שלא שובץ בתפקיד הנכסף בשל טענתו לשיקולים פוליטיים בתוך היחידה יכול לפנות לבית המשפט בדרישה לבטל את החלטת מפקדיו? לדעתי, לא ירחק היום שכך יקרה.

צה"ל של שנת 2021 אינו דומה לצה"ל של ראשית ימי המדינה וגם לא לצה"ל של תחילת שנות האלפיים. צה"ל חייב להפנים, ומומלץ שישכיל זאת במהרה, כי מה שהיה לא יהיה, הוא נתון לביקורת, פעולותיו נשזפות באור השמש היוקדת והזמנים, הזמנים הם משתנים, כמאמרו של דילן.

עו''ד עידן פסח (צילום: ללא קרדיט)
עו''ד עידן פסח (צילום: ללא קרדיט)

הכותב הוא עורך דין במקצועו ורב סרן במילואים