קביעת מכסות לייצוג נשים ברשימות לכנסת היא אחת הדרכים הפופוליסטיות ביותר להבטיח "ייצוג מגדרי הולם", ויש אף מדינות המחייבות בחוק את המפלגות לקבוע מכסות כאלה. בישראל אומנם אין חוק מחייב, אך חלק מהמפלגות קבעו לעצמן סטנדרטים בעניין, בין שעל ידי שריון מקומות ובין שבהבטחת ייצוג נשי בשיעור מסוים ברשימת המועמדים.
שריון המשבצות לנשים נולד כדי לתקן עוול היסטורי ולפעול למען שוויון. רעיון חיובי וחשוב, אבל עד כמה זה באמת משרת את המטרה? אין ספק כי ייצוג נשי מכובד הוא דבר משמעותי, ושתרומתן של נשים לתהליכי קבלת החלטות כבר הוכיחה את עצמה - לא רק כחיונית אלא כהכרחית. אך השריון חוטא למטרה ומקבע בדיוק את אותן תפיסות שנשים פועלות כל כך קשה כדי לשנות.
מפתיע ומקומם לא פחות לקרוא שמנכ"לית שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות, אמרה לפני כשנה - בתגובה לפרסום דוח של הכנסת שערך השוואה בין הכנסת ה־16 עד ה־23 בנוגע למספר הנשים במקומות ריאליים - כי "המפלגות צריכות לוודא שיש נשים מרכזיות בצוותי המו"מ, ברשימות לכנסת, בתפקידי שרות ובראשות ועדות הכנסת״.
עצם האמירה ״המפלגות צריכות לוודא״ מעבירה מסר שגוי שעושה עוול לנשים. הדבר היחיד שהמפלגות צריכות לוודא הוא שהאנשים המתאימים ביותר יהיו במקום הנכון, בלי קשר למגדר שלהם. כאישה, מעליב ואף פוגע בי שאבחר לתפקיד על רקע מגדרי ולא ענייני. לצערי, הרעיון של אפליה מתקנת עדיין נוכח כמעט בכל התחומים, וממשיך לקבע את התפיסה שנשים לא מספיק טובות כדי להיבחר בזכות כישוריהן, ולכן יש לשריין להן מקום. אחרת, קולן החלש לא יישמע.
במסגרת עבודתי הקודמת כראש תחום מחקר התנהגותי בחברת הייטק בינלאומית, פנה אליי המנכ״ל ואמר שהמשקיעים שלנו מבקשים שאייצג את החברה בכנס גדול באירופה. כמובן ששמחתי והשבתי בחיוב. לאחר כשעה הוא תפס אותי שוב במסדרון. "לירז, את לא מבינה איזו טובה גדולה את עושה לנו! מסתבר שחסרות נשים בכנס, כך שלא רק שתייצגי את החברה, את מצילה את מארגני הכנס". העלבון שחשתי באותו רגע היה גדול. ניסיתי בכל כוחי לעצור את עצמי מלבכות. מלמלתי משהו לא ברור והלכתי משם.
מבחינתי הדברים ברורים - אני לא מוכנה לדבר בשום כנס, ועדה או דיון על תקן ה"אישה". אני מסוגלת להתחרות מול כל גבר על כל תפקיד בתחום התמחותי. אם יש גבר שיכול למלא את אותה פונקציה והוא טוב ממני, אשמח מאוד שייקחו אותו. יודעים מה, לא רק שאשמח - זה המצב ההגיוני היחיד. אין לי עניין שעצם היותי אישה יהווה שיקול בבחירתי. אני רוצה שיבחנו אותי על סמך כישוריי וניסיוני.
ומהיכן הגיע הרעיון שעל פיו "אין מספיק נשים בכנס"? אם תשאלו אותי - ממאבק שהלך מעט רחוק מדי, בלי שנעצור לרגע ונראה את הדברים כמו שהם. אותן נשים שלכאורה פועלות למען נשים אחרות - רק עושות להן עוול נוראי שהולך ומתקבע בתפיסות הציבוריות. לכפות על מפלגות לאייש נשים ברשימות, גם אם הן לא המתאימות ביותר לתפקיד, מקטין נשים ופוגע בהן.
איזה מסר אנחנו משדרים לילדות שמבינות שהדרך היחידה שלהן להתקדם היא דרך שריון? זה ממש כמו לומר לילדה שהדרך היחידה שיבחרו בה למשחק כדורגל זה אם יכריחו את הבנים לבחור בה, כי אין סיכוי שהיא מספיק טובה בזכות עצמה.
ניתוח תגובות ברשתות החברתיות מראה יותר ויותר תגובות של ארגוני נשים או קבוצות נשים בסגנון ״אם אין לפחות 50% נשים בכנס, אל תגיעו לכנס״, או ״אל תצביעו למפלגה אם אין בה ייצוג שווה לנשים״. אני לא מצליחה להבין את ההיגיון הזה. אני מגיעה לכנס מקצועי כדי ללמוד ואני רוצה ללמוד מהאנשים הטובים ביותר ובעלי ניסיון בתחום מסוים. אם יבחרו את הדוברים על פי מגדרם ולא על פי מקצועיותם, לי באופן אישי אין מה לחפש בכנס.
הגיע הזמן לצאת מהתפיסות המקובעות הללו שעל פיהן הדרך לקדם נשים היא לכפות על הסביבה ייצוג שוויוני. המציאות היא שנשים וגברים אינם שווים, וגם לא היינו רוצים שיהיו. שוויון הזדמנויות כן, שוויון מהותי לא. אם תחשבו על זה, העולם שלנו היה מאוד משעמם לו כולנו היינו שווים. גברים ונשים חושבים אחרת, מתבוננים שונה על העולם ומונעים ממוטיבציות שונות. מכאן שגברים ונשים הינם בעלי סט כישורים שונה. לא פחות טוב, לא יותר טוב - שונה. על כן, התפיסה צריכה להיות שאם אדם, גבר או אישה, טוב במה שהוא עושה, אנחנו רוצים לראות אותו בקדמת הבמה.
אם נחזור לכנסת, דווקא בעידן של מודעות פמיניסטית מוגברת, מועמדת צריכה להישמע בגלל דעותיה, תפיסת העולם שהיא מייצגת, ניסיונה והישגיה. כל אחד מהפרמטרים האלו צריך לעמוד למבחן, ממש כמו שעושים לכל נציג ציבור אחר. וחשוב לשים את הדברים על השולחן, יהיו מקרים שבהם דווקא הגברים ייבחרו, כיוון שהתאמתם לתפקיד מסוים תהיה גבוהה יותר. זה העולם שאנחנו צריכים לשאוף אליו.
בבחירות לכנסת ה־23 נבחרו 30 נשים, 25% מכלל הח"כים. זה היה מספר הנבחרות הגבוה ביותר מאז קום המדינה, אבל מסתבר שמספרן של הנשים בכנסת אינו מדד לכלום. דווקא בשנות ה־90, כשייצוג הנשים בכנסת היה הרבה יותר קטן בהשוואה להיום, נעשו פה מהלכים היסטוריים כמו שילוב נשים בקורס טיס והקמת הוועדה לקידום מעמד האישה. בכנסת האחרונה לא היה שום מהלך ראוי לציון שהובל על ידי נשים. לכן יש לאפשר לנשים להתמודד "כמו גבר" - לבטל את השריונים המיותרים ולשלב מתמודדות ראויות בפריימריז. מתמודדות מן השורה, שצריכות להוכיח שהן ראויות לכיסא.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
[email protected]