קביעת מכסות לייצוג נשים ברשימות לכנסת היא אחת הדרכים הפופוליסטיות ביותר להבטיח "ייצוג מגדרי הולם", ויש אף מדינות המחייבות בחוק את המפלגות לקבוע מכסות כאלה. בישראל אומנם אין חוק מחייב, אך חלק מהמפלגות קבעו לעצמן סטנדרטים בעניין, בין שעל ידי שריון מקומות ובין שבהבטחת ייצוג נשי בשיעור מסוים ברשימת המועמדים.
בבחירות לכנסת ה־23 נבחרו 30 נשים, 25% מכלל הח"כים. זה היה מספר הנבחרות הגבוה ביותר מאז קום המדינה, אבל מסתבר שמספרן של הנשים בכנסת אינו מדד לכלום. דווקא בשנות ה־90, כשייצוג הנשים בכנסת היה הרבה יותר קטן בהשוואה להיום, נעשו פה מהלכים היסטוריים כמו שילוב נשים בקורס טיס והקמת הוועדה לקידום מעמד האישה. בכנסת האחרונה לא היה שום מהלך ראוי לציון שהובל על ידי נשים. לכן יש לאפשר לנשים להתמודד "כמו גבר" - לבטל את השריונים המיותרים ולשלב מתמודדות ראויות בפריימריז. מתמודדות מן השורה, שצריכות להוכיח שהן ראויות לכיסא.