ארבע השנים האחרונות היו הרסניות לאג’נדה הירוקה בארצות הברית. ממשל טראמפ פירק את תוכנית האנרגיה הנקייה, פתח את המדבר הארקטי לקידוחי נפט, ובימיו האחרונים בתפקיד הספיק לצמצם בתי גידול של מינים מוגנים. אלה הם רק חלק מבין למעלה מ־100 נסיגות שנוטרו ברגולציה הסביבתית בתקופת ממשל טראמפ. טראמפ הצהיר כי אינו מאמין ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם, הוא ביקר את יעדי ההפחתה של פליטות גזי החממה העולמיים כבלתי הוגנים לכלכלת ארצות הברית, וטען שאסור לנו להקשיב ל”נביאי אבדון” בנושאי אקלים.

טראמפ גינה את המהומות בקפיטול והתחייב להעביר את השלטון באופן מסודר (צילום: רשתות חברתיות)

בניגוד מוחלט, הנשיא הנבחר ג’ו ביידן כבר הציג תוכנית בסך שני טריליון דולר למאבק בשינויי האקלים במטרה להגיע לאפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050, תוך שהוא מבטיח שיפור רשתות טעינת מכוניות חשמליות ומעבר לחקלאות ידידותית לסביבה. ביידן החל בסבב של צווים, שמטרתם לפורר את שרידי סדר היום האקלימי של קודמו. חלקם ייקח שנים לתקן.

אז על מה בעצם מדובר? בשנת 2017 הודיע טראמפ כי ארצות הברית תפסיק כל השתתפות בהסכם פריז ותתחיל במשא ומתן על מנת להיכנס מחדש בתנאים “הוגנים כלפי ארצות הברית”. מנגד, ביידן הוציא צו נשיאותי המורה להצטרף להסכם פריז מיד עם תחילת נשיאותו. תוכנית האקלים של ביידן לא רק שתחייב את ארצות הברית מחדש להסכם פריז בנושא שינויי אקלים, אלא הוא הבטיח ללכת עוד מעבר לכך; ביידן מתכנן להוביל את המאמץ העולמי.

במהלך ממשל טראמפ גובשה רגולציה נוחה לתעשיית הדלקים המאובנים, שהחזירה לתחייה תוכניות ישנות של צינורות נפט. ארצות הברית הפכה ליצרנית הנפט הגדולה ביותר. ביידן התחייב להסיט את משק האנרגיה הרחק מתעשיית הנפט. תוכנית האקלים שלו כוללת השקעות במטרה כאמור להגיע לאפס פליטות גזי חממה, עם יעד של 100% אנרגיה נקייה עד שנת 2050. במהלך הקמפיין שלו סירב ביידן למימון מתאגידי נפט, מהלך ששיקף את התייחסותו הרצינית לנושא.

חטיבת מדעי כדור הארץ של נאס”א אוספת נתונים מלוויינים כדי לספק מידע בנושאי חקלאות, תחבורה והיערכות לאסון, ומשתמשת במידע גם למחקר על שינויי האקלים. בארבע השנים האחרונות קיצץ ממשל טראמפ את המימון לתוכניות מדעי כדור הארץ של נאס”א וגרם לביטול פרויקטים בנושאי סביבה. תקציבי המדע שלו התמקדו בבינה מלאכותית, תקשורת 5G וביו־טכנולוגיה - מה שממשל טראמפ כינה “תעשיות העתיד”. ביידן, לעומת זאת, נאבק להחזרת התקציבים לנאס”א וקורא לחזק אותה ואת משימות התצפית על כדור הארץ של המִנהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה, כדי לחקור את שינויי האקלים והשפעתם על כדור הארץ. חוק המינים בסכנת הכחדה, שנחקק בשנות ה־70, סייע להציל מינים מאוימים כמו דובי גריזלי ולווייתנים אפורים מסכנת הכחדה. חוק זה תוקן על ידי ממשל טראמפ בשנה שעברה, והחליש את ההגנות שבחוק. ביידן מתנגד לתיקונים של טראמפ בחוק זה ומבטיח הגנה רחבה יותר גם מבחינה תקציבית.

סולידריות עולמית בנוגע למשבר האקלים חשובה מאוד, ולארצות הברית יש תפקיד חשוב בה. להתנהלותה יש השפעה רבה על מוסדות פיננסיים פרטיים, אשר בוחרים באילו ענפים להשקיע, וגם על התנהלותן של מדינות כמו ברזיל ואוסטרליה, שטרם נרתמו למאמץ העולמי. אם אכן תוביל ארצות הברית תוכנית אקלים חזקה, התוצאה תהיה רף סביבתי גבוה בזירה הבינלאומית, שייתן דחיפה לכלכלה חדשה נטולת פחמן ולרגולציית אקלים תומכת. הציפיות גבוהות. לגבי התממשותן, ימים יגידו.

הכותבת היא מנהלת מחלקת הגנת הסביבה, קלינטק ואנרגיה נקייה במשרד ליפא מאיר ושות' ושותפה במשרד