ראיון זה הוא מזיגה של שיחות עם כמה אנשים שאמורים להכיר את מחשבתם ואת עמדותיהם של הנשיא ג'ו ביידן, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ואחרים המקורבים למפלגה הדמוקרטית בבירת ארה"ב. הדברים מוצגים כאילו זו שיחה עם אחד ולא היא. האחד מורכב מדבריהם של מקורות אחדים.
"יש בממשל כאלה החושבים שהנשיא צריך לוודא שההופעה הקרקסית של נתניהו בקונגרס ב־2015 לא תחזור על עצמה. אחת הדרכים להבטיח זאת היא שנתניהו יתנצל על התקרית ההיא ויבטיח להתנהל אחרת. זה לא קשור למה שקרה בעבר. זו הבטחה ביחס למה שלא יקרה יותר בעתיד".
"ישנם כמה הבדלים מהותיים בנושא איראן בין אמריקה של ביידן לישראל של נתניהו. ביידן מאמין שאפילו הסכם לקוי – כמו זה שנחתם אז - טוב יותר מאשר אין־הסכם. עדיף לנסות לתקן הסכם מאשר לבטל אותו. מאז שקרע טראמפ את ההסכם, איראן התקדמה הרבה מעבר למה שבהסכם היא התחייבה אפילו לא לנסות לפני 2030. כל עוד היה הסכם, הם קיימו את הצד שלהם בעסקה ואפשר היה לנסות לדבר איתם על תיקונים. עכשיו הם מקדמים את תוכנית הגרעין שלהם. אנו רוצים לגרום להם לגלגל את המצב אחורנית וגם לעשות שינויים. ברור שהם רוצים שגם אנחנו נחזור לפחות למצב שהיה. לא טריוויאלי".
"הקבוצה סביב ביידן לא מאמינה שסנקציות ישברו את גב איראן. הם לא עבדו עם קוריאה הצפונית. אך אם הסנקציות אכן עובדות, יש להשתמש בהן לקידום פתרון דיפלומטי. ביידן ובלינקן התחילו בכיוון הזה, ועדיף לדבר איתם מאשר לשאת נאומים בומבסטיים או להשתמש בראיונות בפוקס ניוז על מנת לשגר מסרים מתריסים לוושינגטון".
העיתון "אקונומיסט" מנתח את המדיניות של ביידן כניסיון מודע לצאת מן המזרח התיכון ולהתרכז במזרח אסיה. אני מצטט: "אובמה וגם טראמפ ניסו למתן את המעורבות האמריקאית בסכסוכים האינסופיים במזרח התיכון. כעת, אפילו יותר מקודמיו, ביידן מאותת על כוונה להוריד את המזרח התיכון בסולם העדיפויות של אמריקה".
ביידן הקפיא משלוח נשק לסעודיה והורה גם לבחון את מכירת הנשק לאיחוד האמירויות הערביות. הוא לא מגלה עניין רב במרדף אחר השלום בין ישראלים לפלסטינים, מרדף שנוהל על ידי חמשת הנשיאים האחרונים. מזכיר ההגנה שלו, לויד אוסטין, החל בבדיקת הפריסה האמריקאית, והוא צפוי לשקול הוצאת כוחות מהמפרץ הפרסי.
רוב מאלי, בעל ניסיון רב במו"מ במזרח התיכון אצל קלינטון ואובמה (יהודי ממוצא מצרי, הראשון שקבע שאהוד ברק בכלל לא התכוון לעשות שלום עם הפלסטינים בקמפ דיוויד 2000), שעזר להשיג את הסכם הגרעין המקורי, הוא כעת שליחו המיוחד של ביידן לאיראן.
לדעתי, כל אלה מרמזים אולי שביידן יוותר בסופו של עניין לאיראנים על יותר מדי עמדות שחשובות מאוד לישראל ולמדינות הסוניות המתונות.
"אני לא מאמין שממשל ביידן – הנשיא עצמו, סגניתו, בלינקן, מאלי, סאליוון ובמיוחד אובמה מהצד – ירשה להסכם עם איראן להתמוטט סופית. יש אפילו דחיפות מסוימת להגיע לנקודות הסכמה בסיסיות חשובות עוד לפני הבחירות לנשיאות באיראן ביוני, כי יש הצופים שהנשיא החדש שם יהיה יותר קיצוני.
"יש אמירה די ברורה מה התוכניות לגבי המזרח התיכון בכלל, ישראל ואיראן בפרט, במסמך הנחיות למדיניות חוץ שפורסם בשבוע שעבר על ידי הבית הלבן: במזרח התיכון, אנו נשמור על מחויבות ברזל לביטחון ישראל, בו בזמן אנו מבקשים לקדם את שילובה עם שכנותיה ולחדש את פעילותנו כמקדמים פתרון בר־קיימא של שתי המדינות".
"נעבוד עם השותפים האזוריים שלנו כדי להרתיע את התוקפנות האיראנית ואת האיומים על ריבונות ושלמות טריטוריאלית, נשבש את פעילות אל־קאעידה ורשתות הטרור הקשורות אליו ונמנע את תקומתו של דאע"ש, נטפל במשברים הומניטריים ונכפיל את המאמצים שלנו לפתור את הסכסוכים המזוינים המורכבים המאיימים על היציבות האזורית".
"אבל אנחנו לא מאמינים שכוח צבאי הוא התשובה לאתגרי האזור, ולא ניתן לשותפינו במזרח התיכון צ'ק פתוח לנהל מדיניות העומדת בסתירה לאינטרסים של אמריקה או לערכיה. לכן הסרנו את תמיכת ארה"ב בפעולות צבאיות התקפיות בתימן, ואנחנו תומכים במאמצי האו"ם לסיום המלחמה שם".
"מטרתנו תהיה למתן ולרדד את המתחים האזוריים וליצור מרחבים שבהם יוכלו אנשים ברחבי המזרח התיכון להגשים את שאיפותיהם. אני לא חושב שיש צורך בתחכום תלמודי כדי להבין מה יהיו המגבלות וההזדמנויות בפעילות של ממשל ביידן מול איראן".
"בין הבחירות וההשבעה הגיע פומפאו לישראל, ביקר בהתנחלות ולקח את נתניהו לפגוש את נסיך הכתר של סעודיה - כאילו לא נערכו בחירות בארה"ב. פומפאו ניסה לאותת כי טראמפ ממשיך. זהו מהלך של שבירת מסורת. ממשל שהובס או שסיים את הקדנציה האחרונה לא מטלטל את הסירה. טראמפ ופומפאו עשו זאת, ונתניהו השתתף. יד ימינו של נתניהו, ראש המוסד יוסי כהן, הגיע לוושינגטון ונפגש עם פומפאו במקום הכי ציבורי בעיר - 'קפה מילאנו'. כאילו דווקא. כל האירועים הללו מתרחשים בזמן שטראמפ מכריז כי ביידן גנב את הבחירות. ונראה כי כל המחוות והפעולות הפומביות הללו מעידות כמעט בבירור: ישראל, נתניהו לפחות, נמצאת עם טראמפ, לא עם אמריקה ונשיאה הנבחר".
"ברצינות - האם אפשר באמת לצפות שדברים עם ביידן יימשכו כאילו כלום לא קרה בארבע השנים שחלפו? ידידות אישית לא תפרח כאן לפני שנתניהו יבצע את הצעדים הנחוצים ויאמר את המילים הנדרשות כדי להתחיל לתקן את יחסיו עם המפלגה הדמוקרטית: לכונן מחדש אי־מפלגתיות של ישראל בזירה הפוליטית האמריקאית הוא הצו הראשון של היום. ויש לכם בעיה: ביידן לא צריך את נתניהו וגם לא במיוחד את ישראל. היהודים האמריקאים, למעט החרדים, מצביעים לדמוקרטים. טראמפ היה זקוק לנתניהו ולישראל משיקולים פוליטיים ואישיים וגם להפך".
"בכל מקרה, מה שבטוח הוא שכאשר מישהו מפרסם בציבור ובפומבי עד כמה הוא יתגעגע לרש לימבו – מישהו כך לא יזכה לאהבת יתר מביידן".