חוצים את הקווים: על פי הסקרים, למעלה ממחצית מהתומכים בגדעון סער ויותר מרבע מהתומכים באביגדור ליברמן הם מצביעים אסטרטגיים, שבחרו בעבר בכחול לבן. אנשי מרכז־שמאל אלה חוצים את הקווים במחשבה שהצבעה למפלגות “לא ביבי” מימין תאפשר להחליף את נתניהו. ייתכן. אבל כדאי לקחת בחשבון שהצבעה אסטרטגית איננה אירוע נקודתי שאורכו דקה או שתיים.

יש לפחות שלוש תיאוריות בפסיכולוגיה פוליטית שלפיהן הצבעה אסטרטגית עשויה לשנות מהותית לא רק את התוצאה הפוליטית, אלא גם את המצביע עצמו: את עמדותיו, את המעגל החברתי שלו, ואת הצבעתו העתידית. כך ה”אסטרטגיה” לא רק תזיק לגוש המרכז־שמאל בבחירות הנוכחיות, אלא גם תחבל בעתידו באופן בלתי הפיך.

תיאוריית התפיסה העצמית מראה שאנשים מביטים בבחירותיהם כמו צופה חיצוני, ומפרשים מתוכן את עמדותיהם. על פי התיאוריה הזאת, המצביע האסטרטגי מהשמאל ישאל את עצמו: “עד כמה בעצם חשובים לי דמוקרטיה חברתית או שוויון, אם הצבעתי לגדעון סער?”. כשייאלץ להשיב לעצמו: “נראה, על בסיס הבחירה שלי, שעקרונות השמאל חשובים לי פחות משחשבתי”, תשתנה התפיסה העצמית שלו, ובעקבותיה עמדותיו הפוליטיות העתידיות.

שלטי בחירות בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)שלטי בחירות בתל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לאנשים גם חשוב מאוד להרגיש עקביים בעמדותיהם. כדי לחוש עקביות, על בחירותיהם של המצביעים האסטרטגיים במערכת הבחירות הבאה לעלות בקנה אחד עם בחירתם הפעם. כך זוחל השינוי ממערכת בחירות אחת לבאה. ואכן, מצביעי שמאל־מרכז לא קפצו מהעבודה היישר לתקווה חדשה. הם ויתרו על הצבעה כנה לשמאל כבר באחד מסבבי הבחירות הקודמים, לטובת הצבעה אסטרטגית לכחול לבן. הבחירה שהם שוקלים כעת, עוד ימינה משם, עקבית עם התזוזה הקודמת.

עם הזמן, תהליכים חברתיים ינציחו את שינוי העמדות של המצביעים האסטרטגיים. כשחבר ישאל למי הצביעו, האסטרטגיים יתגוננו בתחילה, אך בחלוף הימים ייפטרו מהנימה המתנצלת. עצם ההגנה על בחירתם באוזני אחרים תחזק את אמונתם בצדקתם, וכך תקבע את עמדותיהם המתהוות. גם התגובות להן יזכו ישנו בהדרגה את הרשת החברתית שלהם. הרי עם מי יעדיף המצביע האסטרטגי לקבוע לקפה בסוף חודש מרץ, עם חבר ימני שישבח את בחירתו, או עם חבר מהשמאל שיחמיץ אליו פנים?

הסקרים מראים שכ־20% ממצביעי כחול לבן מתכוונים לחצות מחנה ולהצביע לסער או ליברמן, ועוד כרבע מהם טרם החליטו. מן הראוי שכל מצביע אסטרטגי ישקלל בהחלטתו לא רק את הסבירות לשינוי בראשות הממשלה, אלא גם את השינוי הפסיכולוגי, החברתי והאידיאולוגי שעלול להתרגש עליו. אחרת הוא עלול להתעורר בקרוב לעולם שסותר את עקרונותיו.

הכותבת היא ראש המעבדה לפסיכולוגיה פוליטית במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית