מאז בחירתו, ובטרם מלאו לו 100 ימים של חסד, קיבל הנשיא ביידן החלטות הנוגעות לנו ולאזורנו שגרמו להרמת גבה. הוא מצטייר כפוליטיקאי השואף למחוק את מה שקודמו עשה ולא כמדינאי בעל תוכנית פוליטית סדורה.

כך למשל הוא החליט לחדש את הסיוע הכספי לארגון הפליטים הפלסטינים, אונר”א. כאילו הוא לא יודע פרטים על הארגון. הרי בעצם קיומו הוא מנציח בעיה במקום לפתור אותה. כאילו הנשיא לא שמע שאונר”א רושם את צאצאי הפליטים מ־1948 כאילו הם בעצמם פליטים. כאילו הוא לא שמע על הפליטים היהודים שגורשו ממדינות ערב, ואני אחד מהם.

החלטת נשיא ארצות הברית מעלה תהייה: כיצד ארגון, שמי שעמד בראשו נחשד בשחיתות, ושהגיעה השעה לצרפו לנציבות האו”ם לפליטים שבז’נווה, מקבל טיפול מועדף על פני סוגיה מסוכנת העלולה להבעיר את המזרח התיכון? לבנון בתהליך של התפרקות כלכלית, חברתית ופוליטית. בתוכה שוכנת מפלצת הפועלת להשלמת ההשתלטות עליה לטובת פטרונה האיראני.

ההתפרקות, אם תושלם, תגרום למשבר חמור - לא רק לוקאלי אלא אזורי, ואז ארצות הברית תתערב בעל כורחה. אז למה לא להשקיע עכשיו מאמצים בהצלת לבנון במקום בהצלת ארגון שזכות קיומו נתונה בספק? מי שיכולה להציל את לבנון היא ארצות הברית. לרוסיה אין את היכולת הזו, מה גם שהיא עומדת לאשר פתיחת נציגות של חיזבאללה במוסקבה.

הפגנות בלבנון (צילום: AFP via Getty Images)הפגנות בלבנון (צילום: AFP via Getty Images)

שר החוץ המצרי וסגן מזכ”ל הליגה הערבית נועדו בנפרד לאחרונה עם אישים לבנונים על מנת לעצור את ההתפרקות המדאיגה. מתוך השיחות עולה שהליגה הערבית, ובתוכה מצרים, תומכת בשלושה אלמנטים חשובים: לא לגעת בהסכם טאיף, ששם קץ למלחמת האזרחים של שנת 1975; להכריז על ניטרליות לבנון כבקשת ראש הכנסייה הנוצרית; ולהרכיב ממשלה של טכנוקרטים מיד. שלושת האלמנטים הללו נועדו למנוע מאיראן לממש, דרך חיזבאללה, את זממה בלבנון. ונשיא ארצות הברית נותן עדיפות לאונר”א.

על ארצות הברית לפעול מהר בלבנון, ויש לה היכולת לעשות כך. היא יכולה להציע תוכנית חירום כלכלית בתמורה להפסקת פיתוח המפעל לייצור נשק מדויק על ידי חיזבאללה. היא יכולה להביא את לבנון לשולחן הדיונים עם ישראל לתיחום הגבול הימי ביניהן. זה יניב הכנסות גדולות לקופה הלבנונית.

היא יכולה לחזק את הגורמים המתנגדים לפעילות האיראנית דרך חיזבאללה והשואפים לבטל את הפריטטיות בין הנוצרים למוסלמים ולהחליפה בחלוקה של שליש לנוצרים, שליש לשיעים ושליש לסונים. ארצות הברית יכולה לאיים בסנקציות אם לבנון לא תסכים לכל אלה.

צרפת, הליגה הערבית, רוב מדינות המפרץ, רוב העדות האתניות בלבנון, למעט השיעים, תומכות בהרחקת לבנון מהסכסוכים האזוריים ובהצלת לבנון מקריסה. אז למה הנשיא ביידן מעדיף את אונר”א תחילה במקום לבנון תחילה?