והנה, כמו בכל מבצע או מלחמה בעשורים האחרונים, מגיעות התקיפות של צה"ל באוכלוסייה אזרחית, שגורמות לפגיעות בקרב אזרחים וארגונים שלא קשורים ללחימה. צה"ל, ככל שיהיה מוסרי (והוא אכן הצבא המוסרי בעולם!), לא חף מטעויות. בדיוק בשביל מצבים כאלה קיים במהלך מערכות צבאיות מערך הסברה לאומי שצריך להתמודד עם המצב בצורה המיטבית ביותר. אבל לא בישראל. 

בישראל, רוב כובד המשקל על ההסברה הבין-לאומית נתון על חטיבת דובר צה"ל. נזכיר, שבראש היחידה הצה"לית עומד היום, ויעמוד גם מחליפו, תא"ל הדי זילברמן, קצין ארטילריה מוערך. על כתפיו החסונות ישנו עול כבד מדי, שלא תואם את הניסיון הנדרש מאיש הסברה ודובר. מוכשר ככל שיהיה כמפקד. על הצורך בדובר מקצועי לצה"ל כבר כתבתי במאמר קודם עם המינוי של מחליפו של תא"ל זילברמן, רק נגיד כי לא מתפקידו של דובר הצבא להעביר רמזים לאמריקאים. זה תפקידו של מר נתניהו. ולא על מסכי הטלוויזיה.  

מדינות גדולות, בראשן ארה"ב, תמכו תמיכה בלתי מסויגת בישראל במהלך ששת ימי המבצע הראשונים. מאז הפגיעה בבניין בו על פי נטען היו משרדי סוכנות הידיעות AP, דעת הקהל בעולם השתנתה. יותר נכון, הקו התומך של ארה"ב בישראל השתנה. מאז אותה פגיעה, שיכול מאוד להיות נעשתה עם סיבות מבצעיות הגיוניות, החל שעון החו"ל של ישראל ברצועת עזה לפעול. כך קרה בעבר, וכך קורה גם עכשיו. 

עידו אביגל ז''ל  (צילום: באדיבות המשפחה)עידו אביגל ז''ל (צילום: באדיבות המשפחה)


זירת הפגיעה בבית בר''ג (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)זירת הפגיעה בבית בר''ג (צילום: ראובן קסטרו, וואלה!)


נפילה באשקלון  (צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)נפילה באשקלון (צילום: תומר ניוברג, פלאש 90)


אלמוג בוקר בשידור חי (צילום: באדיבות חדשות 13)אלמוג בוקר בשידור חי (צילום: באדיבות חדשות 13)

אזרחים באשקלון בעת אזעקה (צילום: רויטרס)אזרחים באשקלון בעת אזעקה (צילום: רויטרס)


ממשלת ישראל, שתחת משרד ראש הממשלה שלה שוכן מערך ההסברה הלאומי, התעוררה מאוחר מדי, ופועלת הסברתית בצורה הכי צפויה ולא אפקטיבית שאפשר. מרבית אתרי החדשות והעיתונים ברחבי העולם סיקרו כמעט באופן חד-צדדי את העימות. יש שיגידו שכשהמשוואה היא א-סמיטרית, הגיוני שכך יהיה, אבל אל תתנו לאמירות כאלה כמו "ככה היה מאז ומעולם" להטעות אתכם. אפשר גם אחרת. תמונה אחת ישראלית יכולה לגבור על 1,000 תמונות של הרס מרצועת עזה. אם רק פועלים נכון. 

לא התותחים, אלא התושבים
כאמור, ישראל פועלת כהרגלה ונזכרה מאוחר מדי לשלוף את התותחים הגדולים להסברה. ראש הממשלה בנימין נתניהו התראיין אתמול והיום בכמה ערוצי חדשות בכירים, אבל לא סיפק את הסחורה, כמי שצריך להתגונן כל הזמן מפני השאלות הקשות על מראות ההרס מרצועת עזה. 

גם יו"ר ימינה ושר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, התנדב לדבר ברהיטות בימים האחרונים בכמה כלי תקשורת בין-לאומיים. רהוטים ככל שיהיו מסריו, גם הוא נתפס בעיני המראיינים, עוינים יותר ועוינים פחות, כנציג של ממשל שמטוסיו הכבדים כותשים את רצועת עזה לחתיכות. בוא נבין משהו, זה שאנחנו מסתכלים על בנט ונתניהו "נותנים בראש לאנטישמים האלה", לא ישנה את הכותרות והתמונות הראשיות בכלי התקשורת השונים. 

אז נכון, התמונה לעולם לא תהיה מאוזנת. זכותה של ישראל להגן על עצמה בכל אמצעי כשר ומוסרי, וכך נמשיך לעשות, אך עדיין ניתן לאזן את דעת הקהל העולמית. מעבר לכך שמערך ההסברה הלאומי צריך לעבור לידיים מקצועיות (כמה מדברים על זה אחרי כל מבצע), גם דובר צה"ל חייב להפסיק להיות חלק מהמערך. 

ומי כן? את נתניהו ובנט צריכים להחליף על מסכי הטלוויזיה בארה"ב ובעולם תושבי עוטף עזה והדרום. אלה שמרגשים אותנו בכל יום מחדש על האומץ המדהים שלהם ושלהן. האבא שמחזיק את הבן שלו התינוק בן השלושה חודשים על הרצפה בכביש בזמן אזעקה, כתבי הדרום של כלי התקשורת השונים, תושבי העוטף, שדרות, אשדוד, אשקלון ועוד, ראשי המועצות, ראשי הערים, אנשי כוחות ההצלה, הכבאים, השוטרים והשוטרות, הרופאים, הרופאות, הפרמדיקים – וכל גורם שעובד וחי תחת אש חמאס וארגוני הטרור בימים המטורפים האלה, שהם עבורם שגרה. כל ראיון כזה צריך להתבצע בחוץ, קרוב למקלט ומרחב מוגן, אבל במוכנות לאופציה שיכירו ברחבי העולם את המנגינה שאנחנו מכירים כל כך טוב - אזעקות צבע אדום.