והנה, כמו בכל מבצע או מלחמה בעשורים האחרונים, מגיעות התקיפות של צה"ל באוכלוסייה אזרחית, שגורמות לפגיעות בקרב אזרחים וארגונים שלא קשורים ללחימה. צה"ל, ככל שיהיה מוסרי (והוא אכן הצבא המוסרי בעולם!), לא חף מטעויות. בדיוק בשביל מצבים כאלה קיים במהלך מערכות צבאיות מערך הסברה לאומי שצריך להתמודד עם המצב בצורה המיטבית ביותר. אבל לא בישראל.
בישראל, רוב כובד המשקל על ההסברה הבין-לאומית נתון על חטיבת דובר צה"ל. נזכיר, שבראש היחידה הצה"לית עומד היום, ויעמוד גם מחליפו, תא"ל הדי זילברמן, קצין ארטילריה מוערך. על כתפיו החסונות ישנו עול כבד מדי, שלא תואם את הניסיון הנדרש מאיש הסברה ודובר. מוכשר ככל שיהיה כמפקד. על הצורך בדובר מקצועי לצה"ל כבר כתבתי במאמר קודם עם המינוי של מחליפו של תא"ל זילברמן, רק נגיד כי לא מתפקידו של דובר הצבא להעביר רמזים לאמריקאים. זה תפקידו של מר נתניהו. ולא על מסכי הטלוויזיה.
גם יו"ר ימינה ושר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, התנדב לדבר ברהיטות בימים האחרונים בכמה כלי תקשורת בין-לאומיים. רהוטים ככל שיהיו מסריו, גם הוא נתפס בעיני המראיינים, עוינים יותר ועוינים פחות, כנציג של ממשל שמטוסיו הכבדים כותשים את רצועת עזה לחתיכות. בוא נבין משהו, זה שאנחנו מסתכלים על בנט ונתניהו "נותנים בראש לאנטישמים האלה", לא ישנה את הכותרות והתמונות הראשיות בכלי התקשורת השונים.
אז נכון, התמונה לעולם לא תהיה מאוזנת. זכותה של ישראל להגן על עצמה בכל אמצעי כשר ומוסרי, וכך נמשיך לעשות, אך עדיין ניתן לאזן את דעת הקהל העולמית. מעבר לכך שמערך ההסברה הלאומי צריך לעבור לידיים מקצועיות (כמה מדברים על זה אחרי כל מבצע), גם דובר צה"ל חייב להפסיק להיות חלק מהמערך.
התרעות פיקוד העורף