לא ניתן להפריז בעזות המצח של ראשי ארגוני הטרור, שהביאו את האוכלוסייה ברצועה למצב הגרוע ביותר מאז ההתנתקות, בעוד הם ובני משפחותיהם צוברים הון עתק. משום מה, מדינת ישראל - המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, כך יש לקוות - ממשיכה להציג עמדה רופסת מול ארגוני הטרור.
כך במשך חודשים ארוכים אישרה הממשלה את העברת הכסף הקטארי לרצועה, בידיעה שחלקו לפחות משמש את ארגוני הטרור. בסוגיית החיילים והאזרחים שבידי חמאס לא הוצגה מדיניות ברורה, המתנה כל סיוע לרצועה בהחזרתם.
לטעמי, הממשלה צריכה לאסור כליל הכנסת סחורות וסיוע הומניטרי לרצועה, לרבות העברת מטופלים לבתי חולים בארץ.
יהיו מי שיטענו שמדובר במעשים שאינם הומניטריים. תשובתי להם היא שהחזקת החיילים והאזרחים תוך איפול מוחלט על מצבם אינה הומניטרית.
מדינת ישראל מעניקה למוסלמים חופש פולחן מלא באל־אקצא. חופש זה צריך להיות מותנה בשמירה על הסדר והביטחון. ידע כל פורע כי פעילות הסתה וטרור מבית ומחוץ תביא להגבלת חופש הפולחן כצעד מניעתי.
כללי המשחק במזרח התיכון הם ברורים והגיעה העת לדבר עם האויב בשפתו. מדינה חפצת חיים היא זו שדואגת לביטחון אזרחיה בכל מקום ובכל זמן, מבלי לחשוש מתגובות בינלאומיות, שיגיעו בלאו הכי.