חוק האזרחות הוא אחת הירושות הסבוכות הרבות שממשלת נתניהו השאירה לממשלה החדשה. הימים האחרונים הוכיחו ביתר שאת שההצבעה בכנסת על הארכת החוק לא עניינית בשל אווירת הלעומתיות הקשה שמשדרות מפלגות האופוזיציה בניסיונן לתקוע טריז בקואליציה ההטרוגנית הרעועה ולפרקה. 18 שנה אחרי חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל, בלתי נתפס שעד היום לא הוקדשה מחשבה למציאת פתרון לסוגיה כה מהותית וכבדת משקל - זכותם הבסיסית של אזרחים ישראלים להקים משפחה בישראל. כזכור, החוק נולד בעקבות פיגועי ההתאבדות במהלך האינתיפאדה השנייה, שבוצעו בחלקם על ידי תושבי השטחים ורצועת עזה שזכו בתעודות כחולות בזכות קשרי נישואים לנשים ערביות - ישראליות. התסבוכת המשפטית החלה לפני כ־15 שנה, כאשר בג"ץ קיבל עתירה של ארגוני זכויות אדם וקבע שהחוק בלתי חוקתי וסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. למרות העתירה, עד היום לא הוסר החוק מספר החוקים, והוא מוארך מדי שנה בהצבעה בכנסת. האבסורד הוא שב־12 שנות שלטונו של נתניהו לא טרחו ממשלותיו להסדיר את הסוגיה בחקיקה ולא כהוראת שעה. היה להן את הרוב הנדרש, ובמקרה הצורך הן יכלו להסתמך על האצבעות של מפלגות הימין באופוזיציה.ישנם כמה גורמים שמשפיעים על מדיניות האזרחות של מדינות: מסורות משפטיות, דמוגרפיית הלאום, גורמים מדיניים ופוליטיים. זכותה של כל מדינה להגדיר את אופי אזרחיה, מהם התנאים לקבלת אזרחות, ומה התנאים לפסילת אזרחות. אין אחידות בחוקי האזרחות במדינות השונות. באוסטריה, למשל, מי שמבקש להתאזרח נדרש לידע היסטורי על המדינה, ידיעת השפה, שבועת נאמנות והכנסה מספקת. שבועת נאמנות למדינה נדרשת גם באוסטרליה, באיטליה, באירלנד, בארצות הברית ועוד. עוד מרכיב באישור אזרחות הוא משך זמן התושבות עד קבלת האזרחות, כאשר טווח הזמן נע בין שנה (אירלנד, דרום אפריקה) עד עשור (אוסטריה, איטליה, ספרד ועוד).במדינת ישראל יש נטייה לדחות את הקץ ולא לקבוע מדיניות ברורה. ההבטחה לכונן חוקה על ידי מנסחי מגילת העצמאות היא רק אחת הדוגמאות הבולטות. מאז הקמתה, ובמיוחד אחרי 1967, מתנהלת מדינת ישראל עם המורכבות של יחסי יהודים וערבים אזרחי המדינה, ובנפרד מול הפלסטינים. לכן חשוב לשים על השולחן את כל העובדות והנתונים בסוגיה הנפיצה דווקא בקואליציה שיושבים בה יחדיו מפלגות ימין לצד שמאל ונציגי התנועה האסלאמית.ברור לחברי הממשלה שהמשך החוק הזה כהוראת שעה אינו פתרון, ואנשי המקצוע יצטרכו לענות על כמה שאלות מהותיות: האם יש דרך להעניק אזרחות ליותר אנשים ולפסול רק את מי שעלול להיות מוקד סיכון? והאם מדינת ישראל יכולה לאזן את המשוואה שבה היא מדינה יהודית ודמוקרטית בה בעת? על השרים לבחון את סוגיות הליבה ולהגדיר סוף־סוף מדיניות בת ביצוע. אם חפצת חיים היא, הקואליציה צריכה לדעת להתפשר ולבסס את יכולת השיח בין מרכיביה האידיאולוגיים השונים. הכותבת היא פרופסורית למדע המדינה וראש החוג לממשל ולחברה אזרחית במכללה האקדמית גליל מערבי
התרעות פיקוד העורף