אלימות כלפי נשים היא מגיפה שאף אישה אינה חסינה בפניה. היא חוצת מגזרים, אזורי מגורים וחתך סוציו־אקונומי. משבר הקורונה הוביל לעלייה במקרי האלימות במשפחה בבתים שבהם לא היו גילויי אלימות בעבר ולהסלמה בבתים שבהם הייתה מערכת יחסים אלימה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן מחיפה, בת 27, אם לארבעה ילדים. שניים מילדיה נכחו בבית בעת הרצח.
בשבוע שעבר התפרסם דוח מבקר המדינה, ממנו עולה כי "בתקופת מגיפת הקורונה חל גידול ניכר במספר הפונים לקבלת סיוע מרשויות הרווחה - גידול של כ־800% במספר הפניות למוקד 118 ושל 26% בפניות למחלקות לשירותים חברתיים ולמרכזים לטיפול באלימות במשפחה ומניעתה, וכן גידול של 22% במספר התיקים שנפתחו במשטרה עקב אלימות בין בני זוג. עוד עלה כי בשנת 2020 נרצחו 13 נשים על ידי בני זוגן - גידול של 160% לעומת שנת 2019".
התרחבות תופעת האלימות כנגד נשים בימים אלה בישראל היא בלתי נסבלת, ומעידה על אוזלת ידה של החברה שבה אנו חיים ועל אדישותה של הנהגת המדינה כלפי התופעה. מציאות שבה אנחנו יושבים פעורי פה לנוכח ידיעה נוספת על "עוד רצח" מזעזע וחוזרים לשגרת חיינו אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם השכל הישר.
מדינת ישראל לא נותנת פתרונות למיגור תופעת האלימות כנגד נשים. אין די במקלטים לנשים מוכות ואין די במתן צווי הרחקה, שהרי לא קם האדם שדף נייר ימנע ממנו לבצע את זממו.
הגיעה העת שנבחרי הציבור יקומו על רגליהם האחוריות ויפעלו באופן אמיתי לשמירה על חייה של מחצית מאוכלוסיית המדינה, ויקדמו חוקים שתקועים בשל סדרי עדיפויות פוליטיים ואחרים המכתיבים את סדר היום. כולנו יודעים שכשהכנסת מעוניינת, היא יודעת לחוקק חוקי בזק.
נשאלת השאלה, האם קידום חקיקה שתבטיח שמירה על חיי נשים במדינה אינו דחוף דיו, כדי שהכנסת והממשלה יתפנו לטפל בו? או שמא נגלה שגם לכנסת הנוכחית סדרי עדיפות פוליטיים המכתיבים את סדר היום?
כל זמן שהכנסת והממשלה לא יפעלו באופן מיידי למיגור תופעת האלימות כנגד נשים, ימשיכו הנשים לשלם בגופן ובחייהן. לא ניתן להטיל את האחריות למיגור תופעת האלימות כנגד נשים עלינו, האזרחים. לא לנו למצוא פתרונות. תפקידנו הוא להתריע, לדבר, להושיט יד ולהתערב, כפי שנעשה במקרה של שירה איסקוב ממצפה רמון, אשר חייה ניצלו בשל תושייתה של שכנתה.
הפתרון הוא באמצעות קידום חקיקה בנושא, שתקבע ענישה חמורה לגברים הפוגעים בנשים. על הענישה להיות מרתיעה וללא אפשרות לעסקאות טיעון מקילות. יש צורך בחקיקה שתאפשר הרחקה אמיתית של הפוגע מקורבן האלימות באופן שהוא יישא אזיקון, אשר ינטר אותו ויאפשר מעקב של ממש אחריו במהלך כל תקופת ההרחקה ועד תום תקופת שיקום הכרחית, שגם אותה יש לעגן בחקיקה דחופה.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה