אלפי נערים ונערות שנמצאים ונמצאות בחופש הגדול, חוזרים וחוזרות מנתב"ג, חיילים וחיילות שחזרו מהבסיס ואזרחים ואזרחיות (איך אני עם השוויון במינים גברתי שרת התחבורה?) – כולם וכולן ביחד סובלים וסובלות מהחום הנורא. מכוון או לא, לא רק הזיעה הלא נעימה היא זאת שמטרידה אותי, אלא העובדה שהחום הלא נעים ברכבת הוא רק עוד תירוץ להוריד את המסכות. תירוץ מיני רבים של רבים ממשתמשי הרכבת, למרות שעל פי הנחיות המאבק בקורונה יש חובה על פי חוק לעטות מסכות במקומות סגורים.
ביקור קצר בקניון עזריאלי בתל אביב השבוע גילה עוד דוגמה למחדלים. נחילי ענק של תלמידים ותלמידות, מבלים את החופש הגדול בקניות, באוכל. עושים חיים, נהנים. כיף גדול (תלוי למי כמובן). אבל לרוב, כולם וכולן ללא מסכות. ומילא היה מדובר רק בצעירים, כאלה שחיים את החיים שלהם באינסטוש ובטיקטוק, אבל מבוגרים רבים "שמים ז**" ופורקים כל עול. כי מי יעצור אותם?
הביקור בעזריאלי היה בעיניי קשה מאוד. מאבטח אזרחי אחד, מסתובב ורודף באופן מעורר רחמים אחר בני ובנות נוער חצופים, ודורש לעטות מסכה. אתם חושבים שזה עובד? זה לא פחות ממגוחך. על הקניון צריכים לפשוט, כן – לפשוט, כמו במבצע צבאי, שוטרים ופקחים עירוניים שיחלקו דו"חות לכל מי שלא עוטה מסכה.
התרעות פיקוד העורף