לפני מספר שנים הוביל שר החינוך דאז, שי פירון, את הקמתם של בתי הספר החרדים הממלכתיים. ביסודם של בתי הספר הללו עומד לימוד תורה ברמה גבוהה כנדרש וכמצופה מהחינוך לבנים בחברה החרדית לצד לימודי ליבה כמצופה משוק עבודה מודרני. למותר לציין כי הפיקוח על בתי הספר הללו מנוהל על ידי אנשי חינוך חרדים ותכני הלימוד "הכלליים" מותאמים לערכיה של החברה החרדית. 

המעבר מבית ספר חרדי השייך לרשת זו או אחרת לבית ספר ממלכתי חרדי לווה בשינוי הסדרי העסקתם של המורים (לטובה), אך עדיין נשארו סמכויות רבות בידי מנהלי בתי הספר דוגמת בחירת מורים על פי רוח המוסד ומתן גמישות בקביעת תקנון בית ספרי כך שלא יסתור את הרוח הקיימת בחברה החרדית. 

למרבה הצער, עם בחירות 2015 וחזרתן של המפלגות החרדיות לממשלה, נעצר הגידול במספר בתי הספר הממלכתיים חרדיים שיכלו לתת מענה לצורך הגובר והולך של חרדים ברכישת השכלה אקדמית המזכה אותם בעבודה ששכרה בצידה. האם היו אלה חברי הכנסת החרדים אשר בלמו את התרחבותו של זרם זה? האם היו אלה ראשי הערים החרדיות אשר מנעו את הפיכתם של בתי ספר חרדיים בעירם לממלכתיים חרדים? האם היו אלה התקציבים הממשלתיים העצומים שהוזרמו למגזר החרדי על מנת שרבים מתוכו ימשיכו להסתמך על קצבאות והנחות וכך לא יראו צורך בחינוך המכשיר לשוק העבודה שמנע את התרחבותם של בתי הספר החרדים? כל בר דעת יכול לענות על כך בעצמו. 

יהיו הגורמים אשר יהיו, אין ספק כי החברה הישראלית בכלל, והחברה החרדית בפרט, הפסידו רבות מעצירת הגידול בבתי הספר הממלכתיים חרדיים. כל מי שמביט על הגידול במספר האנשים החרדים מבין כי בעוד עשרים שנה עשרים וחמישה אחוז מהצעירים לא יידעו אנגלית, מדעים, ומתמטיקה ויכולותיהם להצליח ולרכוש מקצועות הנחוצים לשוק עבודה מודרני תהיינה מוגבלות (ואל תאמינו שלימוד תורה מאפשר ללמוד כל מקצוע אקדמי שהוא מהטעם הפשוט שמרבית החרדים הלומדים בתכניות למדעים באוניברסיטאות ובמכללות פורשים מלימודיהם). ידיעותיהם הדלות של מרבית הצעירים החרדים בתכנים הנדרשים בשוק עבודה מודרני יובילו אותנו למצב הקיים היום במדינות עולם שלישי ולא יאפשרו עוד לישראל להסתמך על תעשיות עתירות טכנולוגיה, מרכזי חדשנות, וכיוצא בזה. שרת החינוך.במצב זה, כיצד תוכל המדינה להחזיק בצבא מודרני ובשירותי רפואה מתקדמים? כיצד תוכל להמשיך ולייבא סחורות מהם נהנים כולנו?

הישארותן של המפלגות החרדיות מחוץ לממשלה פותחת שוב פתח להרחבתם של בתי הספר הממלכתיים חרדים. נכון ששרת החינוך שייכת למפלגה החפצה בשותפות ארוכת טווח עם המפלגות החרדיות, אך מי שטובת מדינת ישראל והצעירים החרדים לנגד עיניו מבין שעל שרת החינוך לפעול לאלתר לפתיחת המחסומים העומדים בפני בתי הספר הללו. ראשית, עליה לעגן בחוק את הזרם הממלכתי חרדי ולהבטיח לו אוטונומיה תרבותית על מנת שיותר הורים יחושו כי בית הספר הזה אינו חורג מהאידיאולוגיה החרדית. שנית, על שרת החינוך לפעול לבנייתם של בתי ספר ממלכתיים חרדיים בערים חרדיות למרות התנגדותם של ראשי הערים החרדים, גם במחיר שינוי חקיקה.

באנגליה הדמוקרטית החליטה הממשלה על הקמתם של בתי ספר "אקדמיה" הכפופים לממשלה ולא לרשות המקומית וחייבה את הרשות המקומית להקצות שטח לבניית בית הספר במימון הממשלה. אין סיבה שבדמוקרטיה הישראלית דבר מעין זה לא ייעשה. שלישית, להקים מועצת רבנים לזרם זה כמו זו הקיימת בזרם הממלכתי הדתי. מועצה זו תעניק תמיכה רוחנית ודתית לזרם זה ותכשיר אותו בעיני רבים במגזר החרדי. ולבסוף, משיחותיי עם חרדים למדתי כי רבים מהם אינם מודעים לסכנה הטמונה לעתיד המדינה מכך שהחרדים אינם לומדים לימודי ליבה. דרושה כאן הסברה מסיבית בחברה החרדית על הצורך ברכישת השכלה ששכרה בצידה.

שרת החינוך - למען ילדינו - השאירי חותם! אל תפחדי מהמפלגות החרדיות!

הכותב הוא מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב