כבוד השופט ערפאת טאהא קבע זאת תוך שהוא מסתמך על תקדימי עבר בשחרור נאשמים במשפטים חוזרים ואולם, נדמה כי הסיבה העיקרית אשר הכריעה את הכף לטובת שחרור של זדורוב היא העובדה כי זה ריצה כבר תקופת מאסר של חמש עשרה שנים.
נדמה כי כאשר שני שופטי עליון בחרו להורות על זיכוי ועל ביטול הרשעה, לא יעלה על הדעת וההיגיון הבריא כי זדורוב ימשיך להיות עצור ובעצם לרצות עונש נוסף במהלך ניהול המשפט החוזר כאילו לא היו שופטים בבית המשפט העליון.
בית המשפט המחוזי הבחין בין מקרה זה שזדורוב ישב כבר תקופה של חמש עשרה שנה למצב בו נעצר נאשם עם הגשת כתב האישום טרם משפטו. איזו מוטיבציה יש לזדורוב להימלט מאימת הדין לאחר תקופה כה ארוכה של מאסר?