לא הרבה אנשים יאהבו את הטור הזה. לא מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, לא שרים שתומכים בדחיית שנת הלימודים וגם לא פקידים במשרדי ממשלה שונים שטוענים שפתיחת שנת הלימודים תביא איתה עלייה משמעותית בתחלואה בקורונה. נתחיל בשורה התחתונה – את פתיחת שנת הלימודים לא רק שלא צריך לדחות, אלא צריך להקדים. וכמה שיותר מוקדם – יותר טוב. ולא, לא בגלל שהורים רבים כל כך יצאו במחולות, אלא בגלל שזה פשוט הדבר הנכון לעשות. כמובן, לצד יישום צעדים כמו מתווה פתיחת שנת הלימודים, שכבר אושר על ידי קבינט הקורונה. ועכשיו להסבר. 

פקידים ואנשי מקצוע במשרדי הממשלה השונים בירושלים כבודם במקום מונח, אבל, יש אבל גדול. איש מקצוע אמיתי, כזה שמקבל החלטות, חייב לקבל אותן על בסיס המציאות. או יותר נכון, לא רק על פי מספרים. מספרים, מדויקים ככל שיהיו, צריכים היגיון מהשטח. לא כך נראה שעובדים במשרדי הממשלה השונים בכל הקשור להתמודדות עם משבר הקורונה, ובעיקר במסגרת הסכנה המרחפת סביב פתיחת שנת הלימודים. 

חדשות לבקרים אנחנו שומעים דיווחים על שרים בקבינט הקורונה, חברי כנסת, פקידים ומנכ"לים שמנסים להכין אותנו למכה הגדולה. ואני לא מדבר על סגר. זה מסוכן ואסור שיקרה לכשעצמו, אבל דחיית שנת הלימודים היא אסון בלתי נתפס לאוכלוסייה המשמעותית ביותר בישראל. שתיים יותר נכון – הילדים והוריהם. ההורים, הקטר המרכזי ביותר שמניע את המדינה הזאת קדימה. והילדים, דור העתיד של המדינה הזאת, שסבלו מספיק. 

אוגוסט השחור

בואו נצלול למספרים: במערכת החינוך בישראל 2.4 מיליון תלמידים. 250,000 תלמידי החברה החרדית (בנים בלבד) חזרו למסגרות ביום שני השבוע. תלמידי החינוך המיוחד (50,000 תלמידים) לומדים עד ה-15.8. יתר התלמידים נמצאים בחופש כיוון שמסגרות בתי הספר של החופש הגדול הסתיימו. 

כלומר, החל מיום ראשון הקרוב, 15 באוגוסט, 2,150,000 תלמידים של מערכת החינוך בגילי 18-3 נמצאים בחופש. כ-12% מאוכלוסיית בני ובנות ה-19-12 מאומתים לקורונה. תוסיפו לזה גם את אוכלוסיית גילי 12-3 הלא מחוסנים בכלל. 

ועכשיו בואו נחבר למספרים האלה מציאות: כל מי שמסתובב בקניונים, מסתובב במקומות בילוי בחופש הגדול, כל מי שנוסע ברכבות ובתחבורה הציבורית ולא ברכבו הממוזג בפקקים בדרך לעבודה – יכול לשים לב לכאוס המטורף שמתפשט ברחובות. אוכלוסיית התלמידים, שנמצאים בחופש הגדול, שפורקים כל עול בתקופה החמה הזאת (מילא היו פורקים כל עול במסכות) הם אחת הסיבות להתפשטות הקורונה. 

מעבר לצעקות והצרחות, אף אחד לא מפקח עליהם >>>>> בחבורות ענק הם יוצאים לבלות במרכזי הבילוי, חוזרים בתחבורה הציבורית >>>>> אחר כך הם חוזרים לבתים >>>>> מדביקים את ההורים >>>>> מדביקים את האחים הקטנים >>>>> האחים הקטנים, שלא יוצאים ללא רסן לבלות את החופש הגדול ונשארים עם סבא וסבתא. כי מה לעשות, לא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם להישאר איתם בבית. וסבא וסבתא הטובים והיקרים יגידו לא? לא, הם לא יגידו לא. אפשר למלא את תרשים הזרימה הזה באינספור שרשראות הדבקה. 

בית ספרנו הוא מבצרנו

וכאן, גבירותיי ורבותיי, נכנס הרעיון של להקדים את פתיחת שנת הלימודים. אוגוסט השחור הזה, שבו תלמידי ותלמידות ישראל ממלאים ושוטפים את המדינה ועל הדרך המסייעים להתפשטות הקורונה, צריך להסתיים – וכמה שיותר מוקדם יהיה יותר טוב. 

האם שוטרים ופקחים הם פיתרון? לא. מסגרת מפקחת היא הפיתרון. במובן הזה, בית הספר או הגן הוא לא פחות ממבצר. מבצר מפני התפשטות הקורונה. כמובן, כשעושים את זה נכון. במידה וישכילו במשרד החינוך והבריאות ליישם בצורה מיטבית את המתווה שאושר בקבינט, אני מעריך שנוכל לראות תוצאות בדמות בלימה מסוימת של ההתפשטות. 

חיטוי בית ספר, ארכיון (למקום המצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)חיטוי בית ספר, ארכיון (למקום המצולם אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

למתווה פתיחת שנת הלימודים צריך להוסיף את המאמץ לחסן בחיסון שלישי את אנשי ונשות מערכת החינוך, וכך תושלם תמונה שתוכל לסייע רבות במאבק נגד התפשטות נגיף הדלתא. אני אגדיל ואציין - שלא רק שיש צורך לשקול את הקדמת שנת הלימודים, אלא יש לשקול גם את צמצום החופש של חגי תשרי. כלומר, למעשה לבטל את החופש המסורתי בחול המועד סוכות, רק כדי לאפשר לילדים והתלמידים לשהות במבצר כמה שיותר.

זה נשמע דמיוני על גבול ההזוי, בעיקר מכיוון שכוחות רבים כל כך פשוט לא יתנו לזה לקרות, אבל גברתי שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, כבר הוכחת שאת עומדת לצד התלמידים ואנשי החינוך. את מבינה את החשיבות. התלמידים וההורים סבלו מספיק, וחזרה למסגרות הלימוד רק יכולה להועיל למאבק בקורונה. כן, כולנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה למען הבריאות שלנו, למען החברה שלנו, למען הכלכלה שלנו. למען המדינה שלנו.