פקידים ואנשי מקצוע במשרדי הממשלה השונים בירושלים כבודם במקום מונח, אבל, יש אבל גדול. איש מקצוע אמיתי, כזה שמקבל החלטות, חייב לקבל אותן על בסיס המציאות. או יותר נכון, לא רק על פי מספרים. מספרים, מדויקים ככל שיהיו, צריכים היגיון מהשטח. לא כך נראה שעובדים במשרדי הממשלה השונים בכל הקשור להתמודדות עם משבר הקורונה, ובעיקר במסגרת הסכנה המרחפת סביב פתיחת שנת הלימודים.
חדשות לבקרים אנחנו שומעים דיווחים על שרים בקבינט הקורונה, חברי כנסת, פקידים ומנכ"לים שמנסים להכין אותנו למכה הגדולה. ואני לא מדבר על סגר. זה מסוכן ואסור שיקרה לכשעצמו, אבל דחיית שנת הלימודים היא אסון בלתי נתפס לאוכלוסייה המשמעותית ביותר בישראל. שתיים יותר נכון – הילדים והוריהם. ההורים, הקטר המרכזי ביותר שמניע את המדינה הזאת קדימה. והילדים, דור העתיד של המדינה הזאת, שסבלו מספיק.
וכאן, גבירותיי ורבותיי, נכנס הרעיון של להקדים את פתיחת שנת הלימודים. אוגוסט השחור הזה, שבו תלמידי ותלמידות ישראל ממלאים ושוטפים את המדינה ועל הדרך המסייעים להתפשטות הקורונה, צריך להסתיים – וכמה שיותר מוקדם יהיה יותר טוב.
זה נשמע דמיוני על גבול ההזוי, בעיקר מכיוון שכוחות רבים כל כך פשוט לא יתנו לזה לקרות, אבל גברתי שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, כבר הוכחת שאת עומדת לצד התלמידים ואנשי החינוך. את מבינה את החשיבות. התלמידים וההורים סבלו מספיק, וחזרה למסגרות הלימוד רק יכולה להועיל למאבק בקורונה. כן, כולנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה למען הבריאות שלנו, למען החברה שלנו, למען הכלכלה שלנו. למען המדינה שלנו.
התרעות פיקוד העורף