החינוך החרדי בישראל נהנה מאז קום המדינה מעצמאות ניהולית ופדגוגית שהוסדרה בהסכמים ובחוקים. לאורך עשרות שנים היה נראה שההסדר מקובל ונוח לכל הצדדים. החרדים נהנו מחופש פעולה בחינוך ילדיהם, והם מצדם לא התערבו ולא השפיעו על החינוך של יתר ילדי ישראל.

בשנים האחרונות עולה החינוך החרדי בישראל מפעם לפעם לסדר היום הציבורי; אם בשל חוסר המוכנות של גברים בוגרי החינוך החרדי לדרישות שוק העבודה, בשל מקרים של אפליית תלמידים חרדים על רקע עדתי או חברתי, בשל תנאי העסקה בלתי הולמים של הצוות החינוכי, או בשל היעדר מענים מקצועיים לצרכים מיוחדים של התלמידים וכו’. נראה שכיום ישנם יותר גורמים מחוץ לקהילה החרדית, שסבורים שהמצב הנוכחי דורש שינוי ושהמציאות הקיימת מדאיגה אותם.

בשל כך, נשמע בשנים האחרונות קולם של נבחרי ציבור או של אנשי מחקר ומדיניות, שביקשו את התערבותה של המדינה בתוכני הלימוד במוסדות החרדיים, בתהליכי הקבלה וההרחקה, במקצועיות אנשי הצוות החינוכי ועוד.

אולם בנקודה זו הם נתקלו בחומה בצורה: הקהילה החרדית כולה רואה בתחום החינוך את הדבר החשוב לה מכל ואיננה מוכנה לשום ניסיון פגיעה בעצמאות החינוך החרדי. ניסיונות הכפייה וההתערבות מבחוץ בחינוך החרדי מלכדים למעשה את החרדים, שבעניינים אחרים מתקשים להתגבר על חילוקי הדעות ביניהם.

תלמידים חרדים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)תלמידים חרדים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

לפני שמונה שנים, בתקופת כהונתו של הרב שי פירון כשר החינוך, ננקט לראשונה מהלך משמעותי שאיננו מבוסס על התערבות וכפייה, אלא על מתן אפשרות אלטרנטיבית לחרדים המעוניינים בכך.

לראשונה בישראל הוקמו מוסדות חינוך חרדיים ממלכתיים, שבהם הצוות החינוכי מועסק ישירות על ידי מדינת ישראל, ותוכניות הלימוד, תהליכי הקבלה וכל ההתנהלות של המוסדות נמצאים בפיקוח מלא של מפקחי המחוז החרדי במשרד החינוך. המהלך התחיל במספר קטן של מוסדות, והוא המשיך להתפתח עד שכיום ישנם כ־15 אלף תלמידים בגנים ובבתי ספר יסודיים ממלכתיים חרדיים.

ההבנה היסודית העומדת מאחורי המהלך היא שאין טעם לנסות לפגוע בעצמאות החינוכית של מרבית החרדים שאינם מעוניינים בשינוי, אבל יש לעשות כל מאמץ ליצור אלטרנטיבה עבור אותם חרדים שמעוניינים עבור ילדיהם בחינוך אחר, שמשמר את אורח חייהם ותפיסת עולמם לצד לימודים כלליים ברמה גבוהה, קבלת תלמידים שוויונית וניהול מקצועי ואחראי.

המהלך החשוב הזה לא עוגן בחקיקה ובתקציב, ובמהלך השנים הורים חרדים רבים שרצו עבור ילדיהם בחינוך ממלכתי חרדי - נתקלו בקשיים אינסופיים בניסיונם לצרפם אליו, בשל חוסר שיתוף פעולה של גורמים שונים ולעתים גם בשל התנגדות של גורמים בעלי כוח בקהילה החרדית.

הקואליציה הנוכחית יכולה להשלים את המהלך באמצעות עיגון החינוך הממלכתי־חרדי בחקיקה ובתקצוב. צעדים אלו יכולים להגדיל באופן משמעותי את מספר המוסדות והתלמידים בקהילה החרדית שיצטרפו לזרם ייחודי זה, ללא איום על יתר החרדים המבקשים לשמור על העצמאות החינוכית המלאה שלהם.

הכותב הוא ראש בית מדרש “אנשי חיל" למנהיגות תורנית באגודה לקידום החינוך