מורי, הורי ותלמידי ישראל. כמעט לכל אחד מאיתנו חרות בזיכרון המורה אשר הותיר בו חותם משמעותי יותר מכל אדם אחר.
זאת יכולה להיות המחנכת, שהתעקשה לא לוותר לך גם כאשר אתה עצמך היית ממש קרוב לוותר לעצמך. או המורה ההוא, אשר בזכותו למדת שגם בשיעורי מתמטיקה אפשר להצליח ואפילו, לא להאמין, ליהנות.
שמו של המורה הבלתי־נשכח הזה שלי היה גבי ביטון. ומהיכרות רבת־שנים שלי עם המערכת החינוכית אני יודע שגם כיום יש בה רבבות ״גבי״ שכאלה, אשר ממלאים את שליחותם החינוכית במסירות ובאכפתיות יוצאות דופן.
פתיחתה של שנת הלימודים התשפ״ב היא הזדמנות מצוינת להוקיר את אותם מורים ומורות, שהחברה הישראלית חבה להם רבות ולא תמיד מוצאת את הדרכים להביע בפניהם את ההערכה שהם ראויים לה.
דעו שאתם חוזרים למערכת חינוך שהפעם נערכה כראוי וקיבלה את ההחלטות הנדרשות בזמן ולא ברגע האחרון.
זה לא סוד שאת תקופת חגי תשרי הקודמת העברנו בסגר. השנה הזאת, כך החלטנו, מתחילה אחרת. אנחנו גאים בכך, ובה בעת מחויבים לעשות הכל על מנת להמשיך להיאבק בנגיף.
אני מצפה מכם לשמור על ההנחיות ועל כללי הקורונה, ולהבטיח סביבת לימודים נקייה ובטוחה לאורך זמן. זה שומר על כולנו – ההורים, המורים וכמובן התלמידים.
שתהיה זו שנה מוצלחת, של למידה, של חוויות, של אחדות ושל הצלחה.