בואו ננסה לדמיין מה יקרה אם מחירי הסוכר יעלו פי חמש, ובמקביל ירדו פי חמש מחירי הירקות, האגוזים, הקטניות והפירות? הקורונה הרי פוגעת יותר בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, באנשים עם סכרת, ובאנשים המתמודדים עם עודף משקל. הרי יש כבר ״מס בריאות״ על סיגריות, משרד האוצר אפילו הכניס לאחרונה מס על המשקאות הממותקים – מדוע לא להמשיך בצעד אמיץ קדימה ולשבור את המשוואה?
עלינו כנראה להפנים שנגיף הקורונה והווריאנטים שלו כאן לעוד הרבה זמן. שינוי בתמחור המזון צפוי להביא תוך חודשים ספורים לשינוי בהרגלי התזונה של האוכלוסייה ובעקבותיו לא רק לעמידות טובה יותר מפני הנגיף, אלא גם להורדת עומס ממערכת הבריאות בשל הורדת הסיכון למחלות רבות נוספות. ואם ההנהגה תרצה לקחת זאת עוד צעד קדימה – הפחתת העלות על אותם מזונות בריאים תחול רק על תוצרת הארץ. אין יותר win-win מזה.
בנייר עמדה של משרד הבריאות נכתב: "חסר ויטמין D נקשר בתצפיות אפידמיולוגיות להשפעה שלילית על הדבקות ותחלואה בזיהומים בדרכי הנשימה. רמה תקינה של ויטמין D קשורה בהפחתת הדבקות ותחלואה ב-COVID-19". ממספר מחקרים שנעשו בארץ ובעולם עולה שלא רק שרמות נמוכות מדי של ויטמין D קשורות לסיכון גבוה יותר להידבק בקורונה, אלא אף שמי שמתאשפז עם רמות נמוכות של הוויטמין צפוי לסבול ממחלה קשה יותר כתוצאה מהידבקות בנגיף. אם כך, מדוע לא כולם יודעים על כך? מדוע המדינה לא יוזמת בדיקות מקיפות לאיתור אנשים הסובלים מחוסר הוויטמין הקריטי הזה בתקופה שכזו?
ישנן פעולות רבות נוספות לחיזוק מערכת החיסון של האדם. רובן זולות, בטוחות וצפויות להועיל לא רק במאבק הישיר בנגיף הקורונה המשתנה, אלא גם במגוון בעיות בריאות נוספות. האם נשכיל להפוך את המשבר להזדמנות? האם דווקא כעת נוכל להרחיב בחכמה את אופני הפעולה שלנו כחברה בתחום הבריאות? האם נבחר לחזק את הגוף ולטפל בו כמו שצריך מראש, או שנמשיך לחזות במירוץ המייסר בין טבע הנגיף המשתנה, לבין הרפואה המודרנית שרודפת אחריו עם חיסונים?