"מי שאינו מאמין בנסים, איננו מציאותי", אמר דוד בן־גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. ואכן, לאחר שלמעלה משבעה עשורים ניסו טובי וחכמי הוגי הדעות, היועצים והמדינאים בעולם כולו להביא לפריצת דרך בסכסוך הישראלי־ערבי, ולא הצליחו, יצרו לפני שנה נשיא ארה"ב לשעבר, טראמפ, וראש ממשלת ישראל לשעבר, נתניהו, את פריצת הדרך המיוחלת ואת ה"נס" מהסוג שעליו דיבר בן־גוריון עוד בשנות ה־40 של המאה הקודמת.

אותו נס, בדמות מיסודם הרשמי של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, ממלכת בחריין, מרוקו וסודן, סלל את הדרך להפיכת מדינת ישראל מ"פרסונה נון גרטה" לשותפה לגיטימית וראויה באזור. בן לילה הפכנו מהפילגש לאישה החוקית. לא כולם אוהבים את זה, אבל הקידושים נעשו כדין.

המנהיגות ששליטי איחוד האמירויות הפגינו, בחתירתם להפוך לכוח הראשון והמוביל בכל תחום, לרבות ביצירת מודל חם של שלום ונורמליזציה עם ישראל, מעוררת תדהמה וראויה לציון באומץ ובחזון שלה. זאת למרות הביקורת השקטה מבפנים, וזו הרועשת בהרבה מהעולם הערבי והמוסלמי. באמצעות פועלה, הביאה הנהגת איחוד האמירויות ערך מוסף לבני עמה, על ידי הכללת מטוסי הקרב F35 בארסנל הצבאי שלה.

היא גם פתחה מנעד רחב של הזדמנויות לשיתוף פעולה טכנולוגי, רפואי, מדעי, כלכלי ועסקי בינה לבין מומחים ישראלים, אנשי עסקים ועוד, ובכך למעשה הפכה את הפוטנציאל לכמעט אינסופי. בשונה ממצרים ומירדן, היא הראשונה שהובילה את שבירת חומות החרם הפסיכולוגי הערבי על ישראל, תוך יצירת משוואה שונה בזיקה לשלום חם, כזו שמצמיחה גם תועלת מוחשית וישירה.

כיושבת הראש המשותפת של השדולה לקידום הסכמי אברהם בכנסת, יחד עם עמיתי מהאופוזיציה, חבר הכנסת ממפלגת הליכוד אופיר אקוניס, לכבוד הוא לי ליצור פלטפורמה ראשונה מסוגה בבית המחוקקים הישראלי, שמטרתה לעודד דיון לגבי האפשרויות הבלתי נגמרות לחיזוק הסכמי אברהם.

יש משנה חשיבות בעצם יצירתה וקיומה של פלטפורמה מסוג זה. אך יתרה מזאת, הייתי רוצה שהפלטפורמה היוקרתית הזו, בבית המחוקקים הישראלי, תשרת את שגרירויות איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ושגרירויות נוספות שעוד יוקמו בעתיד במסגרת ההסכמים, ואת משרדי החוץ השונים, כמו גם את לשכות המסחר, האומנים, הוגי הדעות והצעירים מהמדינות השונות, בבואם לצקת תכנים אופרטיביים ומועילים למסגרת ההסכמים. בחזוני, כנסת ישראל תשמש כנקודת מפגש לעידוד רעיונות חדשים ולהעמקתם ולמיצובם של רעיונות קיימים לשיתוף פעולה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג עם שגריר איחוד האמירויות בישראל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)נשיא המדינה יצחק הרצוג עם שגריר איחוד האמירויות בישראל (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

יתרונות עצומים

עצם העובדה שאני, חברה במפלגת כחול לבן, מכהנת כיו"ר משותפת של מיזם זה יחד עם חבר אופוזיציה, היא עדות לכך שאין זה עניין שנוגע לפוליטיקה של שמאל או ימין. ההפך הוא הנכון - זוהי הוכחה לכך שהסכמים אלה מתעלים מעל המחלוקות ומעניקים הזדמנות של ממש להתמודדות עם איומים אזוריים ובינלאומיים. דוגמאות לכך הן, בין היתר, ההתמודדות עם האפשרות המטרידה של איראן כמעצמה גרעינית והצורך בקואליציה צבאית של מדינות בעלות אידיאולוגיה מתונה יחסית. דוגמה נוספת היא הסכנה האפשרית שבזליגת הכאוס ההומניטרי באפגניסטן שנוצר בעקבות נסיגתה הפתאומית והמבולגנת של ארה"ב והפוטנציאל להפיכתה, בשנית, ליצרנית טרור רצחני שישפיע על העולם המערבי בעשורים הקרובים.

מסע הסברה ממתן ברחבי העולם המוסלמי, שמתנגד לקיצוניות וקורא לאימוץ אסלאם מתון ומאיר פנים למערב, הוא צעד שישראל תתקשה לנקוט אותו לעומת מדינות כמו איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו ועוד. הסברה כזו עשויה למזער את השפעת "ניצחון" הטליבאן על צבא ארה"ב באפגניסטן ולמנוע נהירה בינלאומית של מוסלמים לשורות לוחמי הטליבאן, כפי שהיה בעבר.

הקורונה והווריאנטים שלה - שאינם מכירים בגבולות גיאוגרפיים ודתיים ובמוצא אתני - מאירים את השסעים והמחלוקות בעולם באור מעט אבסורדי. שכן האסונות והאתגרים דורשים דווקא פתרונות יצירתיים, קואליציות אזוריות, חשיבה מחוץ לקופסה ושותפויות בלתי צפויות. מחקרים משותפים באשר למדיניות הרפואה הציבורית האפקטיבית ביותר, ומציאת מזור למגיפה הקיימת ולאלו העתידות להופיע בעתיד, הם תוצרים פוטנציאליים בני־קיימה של שיתוף פעולה אפשרי בין ישראל והמדינות הכלולות בהסכמי אברהם.

כמו כן, המסע למציאת פתרון לאסון האקולוגי שמאיים על האנושות גורם למחלוקות המבוססות על דת, גיאוגרפיה, טריטוריה, מוצא אתני, צבע ועוד - להפוך לחסרות כל משמעות. השקעות הון בטכנולוגיה ירוקה ובאנרגיה מתחדשת טומנות בחובן תועלות משמעותיות לכל השותפים לדבר, משקיעים ומדענים כאחד, וכמובן לאנושות כולה.

אלמלא האמונה בנסים, מדינת ישראל מעולם לא הייתה מוקמת ולא הייתה משמשת כמקום מפלט לעם היהודי ברחבי העולם. כך, אני גם מאמינה שהסכמי אברהם יסללו את הדרך להסדרת הסכסוך הישראלי־פלסטיני. אותו סכסוך, שנראה כיום כבלתי ניתן לפתרון וכמבוי סתום, עתיד להפוך, בראייתי, ודווקא במסגרת הסכמי אברהם, לפתיר. לא משום שהפלסטינים יהפכו לציונים, ולא בשל פירוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, אלא דווקא מתוך הצורך האנושי להתאחד, כדי להתמודד עם איומים גדולים מאיתנו, כשהמסגרת הקרויה "הסכמי אברהם" תעניק לגיטימציה לקואליציות בלתי צפויות.


הכותבת היא ח"כ מטעם כחול לבן ויו"ר השדולה הפרלמנטרית לקידום הסכמי אברהם

[email protected]