מערכת היחסים בין ישראל ליפן מצויה לאחרונה בפריחה חסרת תקדים, כאשר בשנים האחרונות התהדק שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי בתחומי החדשנות, הסחר, הבריאות והתיירות.

נקודת המפנה ביחסים נרשמה בשנת 2014, עם ביקורו של טושימצו מוטגי, שכיהן אז כשר הכלכלה היפני. באותה שנה השקיעו היפנים במשק הישראלי כ־200 מיליון דולר. כיום עומדות סך ההשקעות היפניות על לא פחות מ־11 מיליארד דולר, והיד עוד נטויה. היחסים הטובים שהיו בשנים האחרונות בין ראש הממשלה לשעבר נתניהו וראש ממשלת יפן לשעבר שינזו אבה היוו גורם חשוב מאוד בהידוק היחסים.

מעל 90 חברות יפניות פתחו משרדים בישראל, ורק לפני כשלושה שבועות השתתפתי בטקס הפתיחה של מעבדת החדשנות בישראל של ענקית הטלקום היפנית NTT, שמטרתה זיהוי ורכישת טכנולוגיות בישראל לטובת עשרות החברות השייכות לתאגיד.

מבחינתי זוהי שליחות לאומית להביא יותר השקעות יפניות ועסקאות עם חברות וגופים יפניים. חיבור הדוק יותר עם הכלכלה היפנית פירושו יותר מקומות עבודה בישראל - מקריית שמונה ועד אילת. לנו יש לא מעט להציע בתחומי הסייבר, החדשנות, הבריאות, המדע ועוד.

החיבור בין החדשנות וההייטק הישראלי האיכותי לתעשייה היפנית העצומה מהווה חלק חשוב מהיעדים שאנחנו מציבים אל מול עינינו לשנים הבאות. גם התיירות הנכנסת מיפן יכולה להוות נכס עם השקת הטיסות הישירות, מה שיזרים לקופת המדינה לא מעט מטבע חוץ.

ביקורו בארץ של מוטגי בחודש שעבר, כיום בתפקידו כשר החוץ היפני, לא נועד להבעת הערכה לאולימפיאדה המעוטרת ביותר של ישראל, אך הנושא עלה בכל שיחה. אפילו רה"מ בנט אמר בנימה מחויכת: "אני מברך אתכם על אולימפיאדה יוצאת דופן. מעבר לכך, הישגי הספורטאים הישראלים היו הטובים בהיסטוריה שלנו, ולכן אני ממליץ שיפן תארח תמיד את המשחקים האולימפיים...".

טושימיצו מוטגי (צילום: Ben Stansall/Pool via REUTERS)טושימיצו מוטגי (צילום: Ben Stansall/Pool via REUTERS)


האווירה הטובה אפיינה גם את פגישות השר היפני ומשלחתו ביתר המפגשים עם הצמרת הישראלית: הנשיא הרצוג ושר החוץ לפיד. השר מוטגי ביקר בכותל וב"יד ושם", שם הוצג בפניו העץ שניטע לכבוד חסיד אומות העולם היפני, הדיפלומט צ'יאונה סוגיהארה, שהציל אלפי יהודים בליטא בזמן השואה.

לביקור חשיבות גדולה. שר חוץ ראשון שמגיע מיבשת אסיה לביקור רשמי מאז פרוץ משבר הקורונה, כשעל סדר היום סוגיות בעלות פוטנציאל עצום לישראל ולשיתוף הפעולה עם המעצמה הכלכלית השלישית בעולם. שר החוץ לפיד סיכם עם עמיתו היפני על שיתוף פעולה מדיני, גם באופן הדדי וגם בארגונים בינלאומיים. ליפן משקל גדול בזירה הבינלאומית ולשותפות עמה חשיבות לשני הצדדים. בפגישת שרי החוץ נדונו דרכים לפיתוח הסחר ההדדי, להסרת חסמים כלכליים ולהגברת ההשקעות. ועדיין, נפח המסחר בין יפן וישראל עומד רק על 3 מיליארד דולר בשנה, כמיליארד יצוא וכ־2 מיליארד יבוא, והפוטנציאל הוא אדיר.

יפן תומכת בכלכלה הפלסטינית, בין היתר באמצעות פארק התעשייה החקלאי ביריחו, וזכתה לברכתה של ישראל בנושא. הסכמי אברהם שכונו על ידי השר היפני "פתח של עידן חדש", מהווים הזדמנות נפלאה להוכיח שהחרם הערבי כבר מזמן לא קיים ומאפשרים להביא עוד ועוד השקעות לישראל וכן שיתופי פעולה משולשים עם חברות הענק היפניות במפרץ.

גלעד כהן (צילום: פרטי)גלעד כהן (צילום: פרטי)


שיתוף פעולה חשוב נוסף יכול להירשם בסוגיית ההתחממות הגלובלית ובאתגרי האנושות לנוכח פגעי הטבע. הנשיא הרצוג אף שוחח עם עמיתו בנושא, וביפן זוכרים היטב שלפני עשור שיגרה ישראל משלחת סיוע לאסון פוקושימה. עד היום ילדים יפנים שרים את "התקווה" ביישובים הסמוכים למקום.

בשנה הבאה תחגוגנה ישראל ויפן 70 שנה ליחסים ביניהן. שתי היסטוריות עתיקות עם מורשות מפוארות, שחוגגות יחסים צעירים. יפן מהווה הזדמנות מדהימה עבורנו, וישראל, החולקת עמה ערכים זהים של דמוקרטיה, חירות, זכויות אדם ושלטון החוק – יכולה להפוך לנכס עבור יפן.

הכותב כיהן כסמנכ"ל אסיה והפסיפיק במשרד החוץ, והשגריר המיועד ליפן