בסוכות השנה רובנו נשארנו בארץ. זה בדיוק הזמן להעמיס את האוהל ואת שק השינה ולצאת לטייל ברחבי מדינתנו האהובה. להשאיר את הדאגות בבית ולנסוע למקומות היפים בארץ, שהפעם האחרונה שביקרנו בהם הייתה אולי בשירותנו הצבאי. בדרך תעברו בוודאי לצד הקיבוצים, שעל אף השנים הרבות שהם קיימים, מעטים מכירים באמת את מפעל החיים הנקרא "קיבוץ", את הפסיפס האנושי המרכיב אותו ואת אורחות חייו, שעדיין אין דומה להם בעולם.

כן, גם במציאות המשתנה נותר הקיבוץ משהו אחר ושונה, כמו סטארט־אפ ציוני שממשיך כל העת להתפתח ולהתאים את עצמו לרוח התקופה, אולם שומר באדיקות על ארבעה ערכי ליבה: ערבות הדדית ועזרה לנזקק, שותפות בנכסים, סולידריות קהילתית ודמוקרטיה ישירה, שבה כל חבר יכול להיות שותף ולקבוע כיצד הוא רוצה לחיות, ואולי זהו הערך החשוב מכולם.

ערכים אלה ותרגומם הלכה למעשה הם גם הקסם של הקיבוץ, המכנה המשותף שממחיש ומחבר כחוט השני את כלל הקיבוצים בישראל - המתחדשים והשיתופיים.

תארו לכם שכל זאת היינו יכולים להחיל גם במדינתנו האהובה. להגביר באופן ניכר את אחריות המדינה על האזרח והנזקק, להעניק היצע רחב של דיור בר־השגה לזוגות צעירים, לעודד ולערב מעגלים רבים בתהליכים דמוקרטיים, ובעיקר לאפשר לציבור ליהנות יותר מפירותיהם של נכסי המדינה במגוון תחומים.

נכון שלחיים בשותפות ובהתחשבות יומיומית זה בזה יש מחיר, ואפילו נדרשים ויתורים אישיים, אך אלו שווים את איכות החיים הגבוהה על פני הפנטהאוז, מכונית היוקרה וכל סמל סטטוס כזה או אחר.

חוץ מערכים ומאיכות חיים, מומלץ לקפוץ במהלך החג לשבילים ולמרחבים המוריקים של הקיבוץ כדי להתאהב מחדש בקסמם. על קצה המזלג, נתרשם, למשל, מיכולתם של הקיבוצים בנגב ובערבה להפריח את השממה ולנצח את האקלים המדברי באמצעות טכנולוגיות חדשניות, חקלאות מתקדמת ושלל יבולים המגיעים לכל רחבי העולם.

נתרשם במיוחד מהאנרגיה המתחדשת ומהאופן שבו אפשר לייצר חשמל בהיקפים חסרי תקדים. קפיצה לדרום ולעוטף עזה תמשיך ותוביל אותנו לפריחה התיישבותית ולחוסן קהילתי, שכלל ועיקר לא מובנים מאליהם מפאת האיומים הביטחוניים.

נפגוש שם אנשים גאים ונחושים, שאהבתם לביתם ולקיבוץ גוברת על כל חשש, והיא משמשת עבור כולנו השראה לחוסן לאומי. גם בבקעת הירדן לא נוכל לא להתפעל מחברות ומחברים ציוניות וציוניים, מחינוך איכותי ומשילוב רב־דורי של חקלאים שמחויבים להתיישבות, לאדמה ולמיזמים חברתיים וחינוכיים שתורמים בצורה ניכרת לפריפריה בישראל.

אם נמשיך לנוע הלאה, לשפלה, לסביבת ירושלים ולמרכז, נתוודע באזורים אלו לחברות ולחברי קיבוצים הרואות ורואים בשכניהם ביישובים העירוניים הסמוכים חלק בלתי נפרד ממרקם חייהם. נגלה גם שהקיבוצים משמשים כור היתוך אזורי ברמת התעסוקה, החינוך, התרבות והפנאי, המחבר על־בסיס יומיומי קהילות קיבוציות ועירוניות.

רפת בקיבוץ מעלה החמישה (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)רפת בקיבוץ מעלה החמישה (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)


מכאן ניסע צפונה ונעצור לרגע בוואדי ערה, שלאורכו מתקיים, בין השאר, דו־קיום מופלא בין הקיבוצים לבין החברה הערבית. מודל לחיקוי לכלל החברה בישראל לחיים משותפים, לסובלנות ולכבוד הדדי. סיומו של הוואדי יפגיש אותנו עם נופיים המרהיב של עמק יזרעאל והגלבוע, שבהם חברות וחברי הקיבוצים קמות וקמים בכל יום מחדש לעבד את האדמות, לטפח את הירוק בעיניים ולהמשיך ולשמר את החקלאות כערך לאומי, כלכלי וסביבתי. נוכל גם כאן להתפעל מנפלאות האנרגיה המתחדשת ומההשקעות הרבות ברפתות ובחקלאות בכלל.

אחרי שנרגענו מעט מכל הירוק שמסביבנו נמשיך הלאה בכבישים לעבר הקיבוצים לאורך הגבול עם ירדן. על הציר הזה נפגוש מימין ומשמאל את אנשי הדגה, הפלחה והתמרים, לצד אתרים היסטוריים שהם חלק ממורשת ישראל. קיבוצים שקמו מתוך האידיאל הציוני ולמרות אתגרים רבים ממשיכים להתחדש ולהתפתח מתוך האידיאל הקיבוצי. בהמשך, תשתלב דרכנו בדרכם של חברות וחברי קיבוצי עמק הירדן.

רפתן (צילום: גילי יערי, פלאש 90)רפתן (צילום: גילי יערי, פלאש 90)


אותם אלו ששימרו ופיתחו את אזור סובב כנרת להנאת כולנו, במחויבות ובגבורה אין קץ, אל מול האויב הסורי והחיים תחת הפגזות בלתי פוסקות בעבר. ננסה בשלב זה לפתוח לרגע את החלון ולא נצליח להבין איך אנשים חיים בחום המהביל ואיך בכל זאת, נגד הסיכויים, הצליחו להקים קיבוצים פורחים ותעשייה משגשגת.

קיבוצי הכנרת ימלאו אותנו בגאווה גדולה, כמו הכנרת המלאה, וכך לא נוכל להחמיץ את הטיפוס לקיבוצי רמת הגולן ואת שליחותם לפיתוח ההתיישבות היהודית באזור על בסיס פיתוחים חקלאיים עשירים בטעמים ובצבעים. מהרמה נרד מטה ונעלה שוב, לגליל העליון, המונה 29 קיבוצים ואלפי חברים הפותחים את שעריהם לאירוח אזרחי ישראל בצימרים, באטרקציות התיירותיות ובפעילויות קהילתיות.

חברים שגם הם עמדו ועומדים איתן אל מול האיומים הביטחוניים מלבנון ואינם נרתעים, נהפוך הוא - הם תמיד יהיו שם ויעמדו לצד אחיהם מקריית שמונה, כחלק מקהילה אזורית מאוחדת וחזקה.

אם אנחנו בצפון, כדאי גם לשנות את המסלול ולנסוע לעבר מטרופולין חיפה, הקריות, נהריה ועכו. סמוך לערים וסביבן נמצא שהקיבוצניקים הם גורם מרכזי להתפתחות קהילתית של כלל האוכלוסייה ולצמיחה כלכלית משותפת על בסיס חקלאות, מפעלים יצרניים, תיירות פנים ומסחר. התיישבות כפרית שהיא פנינה ירוקה, הודות לשמירה על המרחבים הפתוחים ונכסי הטבע על רקע הכרך העירוני.

התעייפתם? בשורות אלו טעמנו רק על קצה המזלג מארץ ישראל היפה, הטובה והערכית, שנשקפת מהקיבוצים ומלבם הפועם לדורות - החברות והחברים. אנשי חזון, יוזמה ומעשה, שמכבדים את עברם המפואר ובונים כל העת את עתידם. חיים בצניעות ובהכרת תודה על הזכות שניתנה להם לשמור על הקיבוץ, להשפיע באופן חיובי על כלל החברה ולתרום להמשך פיתוח המדינה וצביעתה בירוק.
בואו בסוכות לבקר בקיבוצים, הסטארט־אפ הציוני והערכי ביותר בישראל, ותיהנו משכיות החמדה הבולטות שבהן התברכה.

הכותב הוא דור שלישי לחברי קיבוץ