אין לשר אלעזר שטרן על מי להלין, אלא על ההיבריס. בהבל פיו סיכל את סיכוייו להיבחר ליו”ר הסוכנות היהודית. מבחינות רבות לא מדובר בדרמה גדולה. לו היה מותיר את מועמדותו ונבחר, איש לא היה מבחין בחסרונו בכנסת או ליד שולחן הממשלה ומאידך, מינויו ליו”ר הסוכנות לא היה משפיע ככל הנראה על גורל העם היהודי. במבחן התוצאה, סופה של הקריירה הפוליטית של שטרן כבר נראה באופק.

שטרן אמר השבוע בראיון עיתונאי בטון יהיר ומתנשא שכראש אכ”א גרס במהירות תלונות אנונימיות. אחר כך סייג ואמר שאינו זוכר אם גרס תלונות של בנות. למען האמת אין בתיאור המתסכל הזה דבר שיכול להפתיע, אפילו לא הדרך וההקשר של הדברים. מותר להניח שגם במשרדו הייתה תלויה הסיסמה ברוח בן־גוריון: תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בניה ובנותיה בידי מפקדים הראויים לכך. הפער בין יומרה למציאות ובין סולם הדרגות לסולם הערכים, התגלה במערומיו.

שטרן ביקש לגונן על רונן בר, שרגע לפני מינויו לראש השב”כ התקבלה בעניינו תלונה אנונימית בוועדה לבחינת מינוי בכירים. לרונן בר הוא לא תרם דבר, אבל לעצמו הזיק ועורר מהומת אלוהים שהובילה אותו לגרוס את מועמדותו לתפקיד ציבורי שבו חשק.

מאמציו להסביר את דבריו היו מגושמים ומטופשים לא פחות מהתבטאותו האומללה. שטרן הצית גפרור וניסה לכבות אותו בלפידים. רץ מאולפן לאולפן, התראיין בכל תחנה אפשרית והתפתל כשניסה לשכנע שהתלונות האנונימיות שגרס לא היו תלונות על הטרדה מינית. אז מה בכל זאת שלחת לגריסה, כבוד השר? דיווח על גניבה מהשק”ם? על חייל שנרדם בשמירה? עבירת תנועה או נפקדות?

שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הזדרז להבהיר כי “יש עתיד היא מפלגה שבה יש אפס סובלנות ואפס גיבוי להטרדות מיניות. אנחנו מאמינים שיש להגן על נשים ולאפשר להן להתלונן בכל דרך שימצאו לנכון. אם שטרן היה אומר שהוא גרס תלונות על הטרדה מינית, היינו נפרדים ממנו עוד באותו יום. הוא לא אמר את זה, והוא לא מאמין בזה”.

להוותו, שתי נשים סיפרו בערוץ 13 בגוף ראשון כיצד עבדה המגרסה בלשכתו של שטרן. אפשר להניח שלפיד לא התכוון להטמין לשטרן מטען צד, אבל במבחן התוצאה שטרן נאלץ בשלב זה לוותר על חלום הסוכנות, ובאשר להמשך הקריירה הפוליטית שלו עוד נראה.

קשה לשכוח את התבטאותו המכוערת של שטרן בעבר נגד ח”כ מירי רגב כשרמז בסרקזם מעל הדוכן במליאה: “לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא. לא כדאי”. אחר כך היתמם ואמר “לא היה לדברים קשר סקסיסטי”. נו באמת. עושה רושם ששטרן לא הפנים שהזמנים השתנו.
שטרן הוא מראה לתקופה שבה נהגו לגרוס תלונות ולרמוס מתלוננות, אבל הוא לא לבד. גם מפכ”ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך ינק מאותם שורשים.

בעת כהונתו הכריז בכנס לציון יום האישה כי תלונות אנונימיות של שוטרות על הטרדות לא יטופלו. בהזדמנות אחרת חידד שעדויות אנונימיות חמורות לא פחות מהטרדה מינית. זאת, משום שלדבריו מדובר בפרקטיקה שנועדה לחיסול חשבונות. אחוות לוחמים כבר אמרנו? מח”ש אומנם התנערה מהנחיה זו, ובכל זאת המסר חלחל.

על הרקע הזה גם הביקורת על קולט אביטל, שטענה ששמעון פרס הטריד אותה מינית, לא באמת מפתיעה. למה נזכרה אחרי 40 שנה והעלתה באוב סיפורים שחלה עליהם התיישנות, כשהוא אינו יכול להגן עוד על שמו הטוב? צקצקו המבקרים. אביטל, אחת הנשים האלגנטיות והמרשימות שהיו בשירות החוץ הישראלי ובכנסת, בלעה את עלבונה והבליגה במשך שנים על הרינונים והשמועות שנלחשו בגנותה כאמת מוחלטת. בעשור התשיעי לחייה בחרה לספר את סיפורה. מי אתם המבקשים להשתיק אותה או לגרוס את גרסתה?