"גאוני האסטרטגיה" בישראל, בין שאלה נפתלי בנט ושריו, ובין שאלה פרשני התקשורת ומכוני המחקר, מספידים היום את מדיניות בנימין נתניהו לסיכול איום הגרעין האיראני. הם מכריזים נחרצות ש"הקונספציה קרסה" ומאשימים את נתניהו כי הציב את ישראל בסכנה קיומית בהחלטתו ההזויה לקחת "הימור מטורף".

הם צודקים. נתניהו הימר ונכשל. אבל איפה הם היו כל השנים הארוכות שבהן נתניהו התווה את המדיניות מול איראן, ולמה לא נשמע קולם כאשר הוא דחף את נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ להחלטה הרת האסון להסתלק מהסכם הגרעין במאי 2018?
בנט העניק תמיכה גורפת ונלהבת לנתניהו, וכמוהו רבים מ"גאוני האסטרטגיה" הצטרפו למקהלת המעודדים. היו מעטים שהעדיפו להחריש, אך אף אחד לא אזר אומץ והכריז שהמלך האסטרטגי הוא עירום.

להלן תקציר מצעד האיוולת של מדיניות הגרעין שבה בחר נתניהו: מדיניותם של אריאל שרון ואהוד אולמרט קבעה כי "האיום האיראני הוא בעיה גלובאלית. אסור שישראל תתנדב לפתור את בעיית איראן עבור העולם. זה גדול עלינו". ואכן, המדיניות שהפעילו השניים התבססה על כינון ברית אסטרטגית עם הקהילה הבינלאומית בכלל וארה"ב בפרט. במקביל, מקורות זרים ידעו לדווח על תקלות חוזרות ונשנות במערך הגרעין האיראני: פיצוצים מסתוריים במתקנים שונים; חדירות וירוסים ותולעי מחשב למערכות הסרכזות (צנטריפוגות); מותם ללא עת של מדעני גרעין בתאונות שונות ומשונות, ועוד. מאיר דגן, ראש המוסד דאז, הגדיר אירועים אלה כ"יד אלוהים" המעכבת את האיראנים בדרכם לפצצה.

מאז שנכנס נתניהו ללשכת ראש הממשלה ב־2009, המדיניות השתנתה. בסיועו של שר הביטחון אהוד ברק, נתניהו הפך על ראשה את מדיניות שרון־אולמרט. לעולם הוצב אולטימטום ישראלי – או שתחסלו את איום הגרעין האיראני, או שצה"ל ישמיד את מתקני הגרעין. העולם לא התרגש מהאזהרה, ובחר לנהל מו"מ עם טהרן. הכוונה הייתה להגיע להסכם שיגביל את תוכנית הגרעין בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן מאז 2005 והוחמרו עד מאוד בין 2010 עד 2015.

כלכלת איראן נפגעה קשות כתוצאה מהסנקציות, אך המרוץ הגרעיני שלה לא פסק. להפך. ב־2009, בעת חזרתו של נתניהו לשלטון, היו בידי האיראנים שלוש טונות של אורניום מועשר ברמה נמוכה. ב־2015 היו בידיהם 14 טונות כאלה. ב־2009 היו לאיראנים 3,000 סרכזות, אך ב־2015 היו בידיהם 19 אלף סרכזות – מהן 1,000 מהדגם המתקדם.

לדעת כל גורמי המודיעין בעולם, איראן הייתה במרחק של חודשים ספורים מנקודת האל־חזור. הלקח ברור: מדיניות הסנקציות ללא מו"מ נכשלה לחלוטין. רק הסכם הגרעין, למרות חסרונותיו, "יצר תפנית אסטרטגית" כפי שתיאר זאת הרמטכ"ל גדי איזנקוט בראיון במרץ 2018: "עצירה של תוכניות הגרעין ל־12־14 שנים וגלגול לאחור של חלק מהיכולות".

ואכן, עד 2019, בעקבות הסכם הגרעין, איראן ויתרה על הרוב המכריע של האורניום המועשר ונותרה רק עם 300 ק"ג אורניום מועשר ברמה נמוכה, לעומת 14 טונות ערב חתימת ההסכם. כל גורמי הביון בעולם, ובכללם האמריקאים והישראלים וכך גם גורמי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) קבעו כי האיראנים מקיימים את ההסכם בקפידה.

ביום של הפצצה

בכל אותה עת פעל נתניהו בכל כוחו נגד חתימת ההסכם, סירב לפעול לשיפורו והגיע לשיא של בריונות וטיפשות דיפלומטית כשפעל מאחורי גבו של הנשיא ברק אובמה ונאם נגד חתימת ההסכם בקונגרס האמריקאי. ישראל הפכה להיות המדינה היחידה בעולם שפעלה באופן גלוי נגד ההסכם.

עם בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב, פתח נתניהו במסע לחצים כדי לשכנעו לפרוש מהסכם הגרעין. במאי 2018 מאמצים אלה נשאו פרי וארה"ב נטשה את ההסכם. "הצלחתו" של נתניהו הייתה הרת אסון. עד מאי 2019 איראן לא הפרה את ההסכם, אולם מאז פרישת ארה"ב, גם איראן הסתלקה מהתחייבויותיה להסכם.

במאמר שכותרתו "שובה של הפצצה" (2018) הזהרתי כי איראן תחזור למצב שהיה קיים לפני ההסכם, כלומר קרובה מאוד למצב של "מדינת סף". אשר יגורתי בא בצורה חריפה יותר. נכון לאוגוסט 2021, בידי איראן 200 גרם של אורניום מתכתי בדרגה של 20% העשרה (אורניום מתכתי הוא חלק חיוני מליבת הפצצה), 10־15 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה של 60%, 120 ק"ג בהעשרה של 20%, ובנוסף עוד כ־2.5 טונות אורניום מועשר ברמה נמוכה. איראן מעולם לא הייתה קרובה כל כך לנקודת אל־חזור.

נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני (צילום: צילום ארכיון: רויטרס)נתניהו חושף את ארכיון הגרעין האיראני (צילום: צילום ארכיון: רויטרס)

נכון, נתניהו הוא אדריכל המדיניות הקטסטרופלית מול הגרעין האיראני, אבל הוא לא היה שם לבד. מדיניותו זכתה כמעט לקונצנזוס. ברק היה שותף בכיר, וראש הממשלה המכהן בנט שיבח והילל את נתניהו, תמך וגיבה את כל פעולותיו. אף שר, כמעט אף חבר כנסת, לא קם וזעק שמדיניות נתניהו מהווה סכנה קיומית לישראל. בארבע מערכות בחירות מ־2019 ועד 2021 הנושא לא עלה על סדר היום, ואם הוזכר, אז אך ורק כגיבוי למדיניות נתניהו.

פשוט לא ייאמן לשמוע כיום את בנט מתגולל על נתניהו בנושא הגרעין וטוען שנתניהו לקח הימור מטורף. הרי בנט עצמו תמך בהימור המטורף הזה בכל כוחו. כל אותם פוליטיקאים, מכוני מחקר, אנשי ביטחון שהיום קורעים לגזרים את אסטרטגיית איראן של נתניהו, דממו כל השנים הללו.
במקום לבקר את נתניהו, קומו והודו - תמכנו במדיניותו ואנו שותפים לטעות שלו. יש לשוב למתווה של שרון־אולמרט ולפעול להשתלבות ישראל במאמצים הבינלאומיים לחזרה למצב שהיה קיים במאי 2018: הסרת הסנקציות בתמורה לכך שאיראן תתקן את כל ההפרות. במקביל, יש כמובן להמשיך במדיניותו של דגן לסייע לאותה "יד אלוהים" המשבשת בתחכום את הפעילות הגרעינית של איראן. נקווה כולנו שעוד נותרה שהות לתקן את הנזק שגרמו ה"גאונים האסטרטגיים" שלנו.

[email protected]