ראש אט״ל האלוף איציק תורג׳מן הבהיר בראיון בעיתון זה בשבוע שעבר כי בעימות הצבאי הבא לא ישתמש צה"ל בוואדי ערה, הוא נחל עירון, להעברת כוחות. החשש מהפרות סדר שיעכבו את השיירות, אמר תורג׳מן, הוביל את צה״ל לחפש קווי אספקה אחרים.
אמירתו מעלה שורת כשלים תפיסתיים מטרידים: כשל בהבנת המציאות, כשל במסקנות שגזר מהמציאות, והחמור מכל - כשל בהעברת המסר באופן פומבי ומזיק.
הכשל בהבנת המציאות: ציבור שיחסום ציר אספקה מרכזי בזמן עימות, כשמטרתו חסימה ועיכוב של תגבורת ואספקה צבאית בזמן מלחמה, אינו עוסק במחאה לגיטימית או בהפרת סדר. יהיה זה ציבור שהחליט להתערב בלחימה נגד מדינתו ולפעול כתף אל כתף עם האויב. אחד המהלכים המועילים ביותר לצבא במלחמה הוא היכולת לחסום את קווי התגבורת והאספקה של היריב. ומי שמספק לאויב את אחת התועלות הדרמטיות במלחמה, הרי הוא מעניק לו סיוע מהותי.
האלוף תורג׳מן כשל גם בהסקת המסקנה מהמציאות. מדינה עם שוליים אסטרטגיים אפסיים כישראל אינה יכולה להרשות לעצמה "לעבור לציר אחר". כל צירי האורך בישראל חשופים לסכנה דומה, לדוגמה, כביש 6, שעובר בסמוך לשורה של ערים ערביות, חלקן בתחומי הרשות הפלסטינית, וכמוהו גם כביש 2, בחלקו הצפוני.
ובלי קשר, המסקנה הנכונה היא שאיום על קווי האספקה מבית יש להסיר ולא להתעלם ממנו ולהיכנע לו. אם היה לצה״ל מידע כי מדינת אויב מתכננת מבצע להשבתת קווי התגבורת הישראליים, קרוב לוודאי שצה״ל היה מכין תוכנית מסכלת לאיום. ודאי שלא היה מכין תוכנית שנכנעת לאיום.
האלוף תורג׳מן, כאמור, כשל גם במסר. במקום להעביר מסר שירתיע פורעים פוטנציאליים ולהבהיר שאם יהיו ניסיונות לפגוע בשיירות התגבורת והאספקה של צה״ל בזמן מלחמה, צה״ל יסכל אותם, בחר האלוף להעביר מסר תבוסתני שיש בו כדי לעודד את דורשי רעתה של ישראל המזדהים עם אויביה. הניסיון של הצבא להתעלם מהבעיה לא יוביל להיעלמותה, אלא להעצמתה.
חומרת התנהגותו של מי שמאיים על שיירות התגבורת והאספקה של הצבא בעת מלחמה ניכרת גם ביחסו של המשפט הפלילי. שתי עבירות לפחות רלוונטיות לפעילות של שיבוש יזום של קווי תגבורת בעת קרב. האחת, סיוע לאויב בזמן מלחמה (סעיף 99א לחוק העונשין) - דינה מאסר עולם או מוות.
השנייה, עבירה לפי סעיף 108, מטילה על מי שמסכן אספקה לכוחות המזוינים בזמן מלחמה עונש של 15 שנות מאסר. לכן טוב יעשה הרמטכ״ל אם יתקן את שלוש הטעויות ויודיע: 1. מי שיפעל לשבש תגבורת צבאית לחזית, אינו מפגין ואינו מממש זכות מחאה. הוא אדם שהחליט לפעול נגד הצבא בעת קרב, וזה יהיה היחס אליו; 2. הצבא ינצל את כל הכבישים ומערכי התשתית בישראל בעת קרב ועל פי צרכים מבצעיים בלבד; 3. הצבא יפעל בכוח צבאי חמוש נגד כל מי שינסה לשבש את פעילותו בעת מלחמה – מבית או מהחוץ.
אובדן המשילות בנגב ובגליל גובה ממדינת ישראל מחירים כבדים, כלכליים ומורליים, בשגרה. בשעת חירום, כפי שראינו במבצע שומר החומות, המחיר עשוי להיות בעל השלכות דרמטיות. מדינה חפצת חיים - דמוקרטית וליברלית ככל שתהיה - אין פירושה הפקרות לנוכח אלימות לאומנית ומסכנת חיים בעת חירום ובעת קרב.