עת לאופטימיות עם קצת חזון: לא חלפו דקות מהרגע ההסטורי שבו חתם מנכ״ל משרד הביטחון אמיר אשל עם יו״ר חברת שיכון ובינוי תמיר כהן על ההסכם להעברת בסיסי המודיעין לנגב —  וכבר קפץ עלינו רוגזם של ה״שופרות״ של ״בכירי המודיעין״.

כן, גם לבכירי המודיעין מסתבר יש ״שופרות״ בתקשורת שמהדהדים את המסרים נגד מעבר המודיעין לנגב ומזהירים חזור והזהר שאם בסיסי המודיעין יעברו דרומה —  אזי טובי אנשי המודיעין והסייבר יחצו את הכביש, יעזבו את בסיסי המודיעין וייענו סוף סוף להצעות הזהב של חברות ההייטק האזרחיות ש"אורבות" להם מעבר לגדר.

בני גנץ באירוע חתימת ההסכם להקמת קריית המודיעין בנגב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)בני גנץ באירוע חתימת ההסכם להקמת קריית המודיעין בנגב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

כאילו שההצעות המפתות לא מחכות להם כבר כעת כשהם יושבים בפי גלילות, בלב ליבן של האדמות היקרות והמבוקשות ביותר במרכז הארץ. כאילו שאנחנו לא יודעים מי החבורה הקטנה והאינטרסנטית שמניעה את גלגלי ההתנגדות למהלך. אגב רובם לא יהיו כבר בשירות סדיר כאשר רגלו של חייל המודיעין הראשון שישרת בליקית תונח על קרקע הבסיס החדש בנגב.

״אני מבקש מכם שתתייחסו אל הבסיס החדש ואל המתחייב מהרמה הטכנולוגית הגבוהה שתאפיין אותו כאילו מדובר בבסיס שפועל ב-2050. לא פחות", אמר הרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי בטקס החתימה המרגש כשהוא מפנה את מבטו אל יו״ר החברה הזייכנית (שיכון ובינוי) שאמורה להתחיל ולבנות את הבסיס.

אירוע חתימת ההסכם להקמת קריית המודיעין בנגב (צילום: דובר צה''ל)אירוע חתימת ההסכם להקמת קריית המודיעין בנגב (צילום: דובר צה''ל)

אכן בסיס המודיעין שיוקם בשנים הקרובות בשטחי ליקית שבנגב הולך להיות המילה האחרונה בתחום הטכנולוגיות פורצות הדרך גם במונחי 8200. לא עוד בסיס ישן עם ציוד שאבד עליו הכלח, ועם מבנים בני 70 שנה ויותר. מעבר לאיכות המקצועית, מלמדת הצצה קטנה, בתכניות ההקמה, שמדובר בקמפוס לא קטן של סייבר וחדשנות, משוכלל, ירוק בהתנהלותו, מפנק בתנאי השירות העבודה והמגורים בו ומהווה בית הולם לטובי המוחות של ארצנו.

ולא, גם היום, לא כל משרתי הקבע המנוסים מתפתים בקלות להצעות מבחוץ. רק חלקם הקטן. השאר יודעים להעריך שליחות לאומית וצבאית, תנאי שירות משובחים, תנאי פנסיה חלומיים ובמיוחד - שירות בבסיס שיהיה בלי ספק המודרני והמפואר  שבבסיסי צה״ל. עם הרכבת המהירה המתוכננת (ואשר כבר תוקצבה) הם גם יגיעו לבסיס מהר יותר ברוב המקרים מאשר היום.

כאמור צה״ל וחיל המודיעין כבר נערכים לעידן החדש. בית הספר לילדי המודיעין שעומד להפתח בשכונת רמות, וההשקעה של מאות מיליוני השקלים בשידרוג  מערכות החינוך ולימודי הסייבר, מתמטיקה 5 יחידות, שפות רלוונטיות לתפקיד ועוד — הכל ערוך ומוכן למשימות שיוטלו על חיל המודיעין בעשור הקרוב.

ברחבי הנגב מצוי נוער נבון מתוחכם ומהיר תגובה שיתרום את חלקו לצורכי יחידות העילית ויעשה כן לא פחות טוב מחבריו בני גוש דן או הצפון. הנגב עצמו - וכאן מגיע הפרק הבנגוריוני בהחלטה של שר הביטחון גנץ — יזכה במנועי צמיחה אדירים, חסרי תקדים בדמות השקעה של כ-60 מיליארדי שקלים במהלך 20 השנים הקרובות. אלו מספרים שהנגב לא הכיר עד כה והם ישנו לטובה את המצב בחלקה הדרומי של המדינה. זו רק התחלת ההגשמה של חזונו הנצחי של בן גוריון שקרא מהצריף בשדה בוקר: אחרי.

ומה עם המדינה שלנו המשוועת לבניה מאסיבית של מקומות דיור במרכז הארץ, אשר תקבל בבת אחת שטחים עצומים יקרי ערך שבהם ניתן יהיה להקים רבבות יחידות דיור, מענה משמעותי למשבר שמאיים על חוסנה החברתי של המדינה.

קרית המודיעין בליקית, הדמייה (צילום: דוברות משרד הביטחון)קרית המודיעין בליקית, הדמייה (צילום: דוברות משרד הביטחון)

אי-שם בשנות ה-50 החליט דוד בן גוריון להקים מתקן בטחוני מתוחכם שכונה אז מפעל הטקסטיל שליד דימונה.  מפעל שאמור היה לגייס בזמן קצר את טובי המוחות של העם היהודי ואת טכנולוגיית העלית של אותה תקופה.

זו נראתה אז משימה דימיונית ובלתי אפשרית בעליל. שבעתיים יותר מורכבת מסובכת ומאתגרת מאשר הקמה של בסיסי מודיעין שעה ורבע נסיעה מתל אביב. ואנחנו מדברים על מדינה קטנה שזה עתה הוקמה עם פליטים ואודים מוצלים מאש מחד ועולים חסרי השכלה ברובם מצפון אפריק – מאידך.

והמפעל ההוא קם והיה. עם טובי המומחים, עם יצירתיות אין קץ ובעזרת חלוציות ואהבת המולדת. דוכני גיוס מאולתרים הוקמו מעכשיו לעכשיו ברחובות ראשיים בתל אביב ואנשים טובים גויסו. על הדרך חוזקו ובוססו דימונה, ערד ובאר שבע.

עם כל הכבוד לבחורינו המצוינים מ-8200 האתגר של דימונה של שנות ה-50 היה קשה פי מיליון מהמשימה החשובה שהטיל שר הביטחון גנץ על צה״ל בכ״ט בנובמבר השבוע. ולאנשי חיל המודיעין נאמר במילותיו של ראש אמ״ן החדש והמחוייב אהרון חליוה :״עלו זה בנג כי יכול נוכל לה"(במדבר י״ג, י״ז).

פרופ' יהודה חדד (צילום: יובל קנר)פרופ' יהודה חדד (צילום: יובל קנר)

הכותב הינו רקטור המכללה האקדמית להנדסה sce