בשנת 2021 התקיימה ברוסיה ובישראל שורה של אירועים לציון 30 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. מדוע זה חשוב ומדוע לא מדובר בצעד רשמי בלבד?


בראשית הדרך תמכה ברית המועצות במדינה היהודית מתוך תקווה לזכות בבעלת ברית נוספת מן המזרח התיכון לגוש המדינות הסוציאליסטיות. בנוסף, ברית המועצות הייתה מהמדינות הראשונות שהכירו בישראל מבחינה משפטית ב־17 במאי 1948. אולם במהלך 19 השנים שלאחר מכן השתנתה המפה הפוליטית של המזרח התיכון ללא היכר: ישראל וברית המועצות, יחד עם בעלות ברית ערביות, מצאו את עצמן משני צדי המתרס במשחק הגדול המכונה "המלחמה הקרה".

כעבור עשורים נוספים של מתיחות במזרח התיכון, של מדיניות מתמשכת של אנטישמיות ממלכתית ושל מניעת עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל, בשנת 1991 נאלצו ישראל ורוסיה, שהפכה ליורשתה החוקית של ברית המועצות, להתחיל את הכל כמעט יש מאין.

בתקופה ההיא מצאתי את עצמי מעורב באופן בלתי רשמי בתהליך ההדרגתי של הסדרת היחסים. עוד בטרם חודשו היחסים באופן רשמי, הזדמנה לידיי האפשרות לשתף פעולה עם חברות התעופה הסובייטיות והרוסיות ולארגן את המטוסים הראשונים עבור עולים מברית המועצות. זה לא היה פשוט. מעטים בלבד יכלו לדמיין לעצמם לאן נגיע כעבור 30 שנה, ובאיזה אופן נרחב נציין את שנת ה־30 של חידוש היחסים בין מדינותינו. אילו היו אומרים לי אז שכעבור שלושה עשורים יספר השגריר הרוסי באירוע באוניברסיטת תל אביב על היחסים ההדוקים בין מדינותינו, הייתי מתקשה להאמין. אבל זו האמת. התקדמנו עד מאוד ב־30 השנים הללו.

הכנס Moving Forward, שאורגן על ידי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף הקונגרס היהודי האירו־אסייתי, הוא אירוע חשוב שמתקיים לציון ההישגים הדיפלומטיים, הכלכליים והתרבותיים ביחסים בין ישראל ובין רוסיה.

כיום ליוצאי ברית המועצות יש משקל משמעותי ביותר בחברה הישראלית. ברוסיה ובמדינות המרחב הפוסט־סובייטי האחרות מתגוררת אחת מהקהילות היהודיות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם (על פי הערכות שונות היא מונה 800 אלף עד מיליון איש). הצלחנו לכונן יחסים מלאים ומקיפים עם רוסיה, שמהווה אחד השחקנים החשובים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון. אנו משתפים פעולה ומשיקים מיזמים רבים בתחומים מגוונים. לאור כל זה, חשיבותם של היחסים הללו ברורה.


אחד המיזמים המשותפים החשובים, שמצביעים על הבשלת היחסים בינינו, הוא איתורם ופרסומם של מסמכים דיפלומטיים הנוגעים ליחסים בין ישראל לבין ברית המועצות. כיום, כפי שכבר צוין ובצדק, אין לנו מה להסתיר. למען פיתוח היחסים העכשוויים בין מדינותינו, אנו פועלים במאמץ משותף בתחום חקר ההיסטוריה המשותפת. בשנת 2000 יצא לאור הכרך הראשון, שחשף מסמכים מן השנים 1941־1953. ההצהרה שנחתמה בין שתי הממשלות בשנת 2015 היוותה יריית פתיחה לשלב חדש בפרסום המסמכים המתייחסים לשנים 1954־1967. קבוצות עורכים ברוסיה ובישראל בחרו את 700 המסמכים המעניינים ביותר, והם יראו אור בקרוב.

אהרון פרנקל  (צילום: אביב חופי)
אהרון פרנקל (צילום: אביב חופי)


הקונגרס היהודי האירו־אסייתי תומך במיזם זה כמו גם במיזמים משותפים נוספים. אנו בטוחים בכוחה של הדיפלומטיה הציבורית ובחשיבותם של מגעים בלתי רשמיים אחרים לפיתוחם של היחסים הבין־מדינתיים כיום. 


הכותב הוא יו"ר הנהלת הקונגרס היהודי האירו־אסייתי