ההצצה אל מאחורי הקלעים בפרשת מינויה של אתי כרייף לשופטת חשפה פרצה בשיטת מינוי שופטים בישראל. הבעיה אינה בלובינג שעושים לעצמם מועמדים לשפיטה, שהרי שופטים לא נולדים עם גלימה וגם לא נמשחים לכהונה על ידי בת קול. הליך המיונים בטרם מינוי הינו ארוך וכולל בין השאר ראיונות, השתתפות באבחון מקיף שעורך מרכז הערכה לעורכי דין מועמדים לשיפוט וכן, גם חוות דעת של ממליצים מטעמם של המועמדים, שאמורים לדבר בשבח כישוריהם.
לא ברור איך קרה שכל נורות האזהרה של כל הנוגעים בדבר לא נדלקו בזמן אמת. איך לא הבינו שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים. פרטיות היא זכות יסוד חוקתית מן המעלה הראשונה. לא בכדי הכלל הקבוע בחוק הגנת הפרטיות מיישם באופן די חריג בדין הישראלי את “דוקטרינת פירות העץ המורעל”. על פיו חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע.