האיום האיראני שעלול לשנות את התמונה: בימים אלה, נבנה סמוך לנתנז מתקן גרעיני חדש, אשר ללא קשר לשאלה האם יושג בסופו של דבר הסכם חדש בין איראן למעצמות, עשוי לשנות את כללי המשחק באזור. המתקן החדש נמצא באזור נתנז, אשר בו לכאורה פוצץ המוסד שני מתקני גרעין שונים ביולי 2020 ובאפריל 2021.
האיום החדש, אשר כמעט ולא מדברים עליו, הוא מתקן תת קרקעי חדש, המגיע לעומק משמעותי מאוד מתחת להר גבוה, כך שהוא מכניס למעשה לכיס הקטן את המתקן בפורדו מבחינת רמת הקושי של צה"ל להצליח ולתקוף אותו מהאוויר.
נשיא המכון הבינלאומי למדע וביטחון, דיוויד אולברייט, כתב בדוח שפרסם כי "פורדו נתפס כקבור כ"כ עמוק מתחת לאדמה כך שיהיה קשה להשמידו באמצעות מתקפה אווירית. אך האתר החדש שנבנה בנתנז עשוי להיות קשה אף יותר להריסה". מדוע אף אחד לא מדבר על סוגייה זו - מלבד אולברייט? הסיבה לכך היא ככל הנראה שילוב של שני גורמים. ראשית, העובדה שהוא לא יהפוך לפעיל עד סביבות 2023, והשנייה היא, כי ישנן מעט מדי אפשרויות טובות לטיפול בו.
מהדוח עולה כי ההר בו גובהו של ההר בו הוקמו המנהרות של מתקן הגרעין החדש הוא 1,608 מטרים מעל פני הים, זאת לעומת גובהו של ההר בו נמצא המתקן הגרעיני בפורדו - 960 מטרים בלבד. לדברי כותב המסמך, הפרשי הגבהים בין ההרים מספק רמת הגנה גבוהה יותר לכל מתקן שיוקם במקום.
במשך כ-13 שנים, אסטרטגיים צבאיים דני בשאלה האם לחיל האוויר הישראלי יש נשק שיוכל להגיע מספיק עמוק מתחת לאדמה, כדי להצליח לפגוע ולהשמיד את המתקן בפורדו. במידה וישראל לא תוכל לעשות זאת - הדבר מפחית באופן משמעותי את פוטנציאל ההצלחה של ניסיונות ישראלים לפגוע בתוכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית.
אולברייט ציין עוד כי המתקן החדש באזור נתנז קשה להריסה מהמתקן בפורדו בכ-50 אחוזים. המשמעות היא, כי ייתכן שישראל לא תוכל להצליח ולהשמידו. בנוסף, על פי הדיווחים מדובר במתקן תת קרקעי עצום בגודלו. המשמעות היא, שחלק משמעותי מתוכנית הגרעין האיראנית עשוי לעבור בסופו של דבר למתקן זה. "גורם מודיעין מערבי הצהיר לאחרונה במספר הזדמנויות כי יש סיבה להאמין שמפעל העשרה מוקדם באזור המתקן התת קרקעי בנתנז, המכון שלנו לא הצליח לאשר זאת באופן עצמאי, אבל תרחיש בו מוקם מפעל קטן ומתקדם להעשרת צנטריפוגות הוא ללא ספק האפשרות המדאיגה ביותר", הוסיף נשיא המכון.
הוא כתב בהמשך כי "מספר קטן יחסית של צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR-6, נגיד אלף כאלה, יספיקו כדי ליצור מפעל העשרה חזק יותר, המסוגל לספק תפוקה גדולה יותר מזה שנמצא בפורדו, כאשר הוא דורש פחות מקום פיזי לשם כך - כשליש מהשטח אותו דורש המתחם בפורדו". לדבריו, הדבר עלול להפוך את תוכנית הגרעין האיראנית לכזו שלא ניתן לפגוע בה בתקיפה אווירית כלשהי".
המומחה ציין עוד בדוח כי בניית המתקן התת קרקעי החדש הוגדרה כפעולה הנמצאת ברמת עדיפות גבוהה עבור האיראנים, זאת לאחר שני מקרי חבלה שהתרחשו במתקנים בעבר. עלי אכבר סאלחי, ראש הארגון לאנרגיה אטומית באיראן דאז אף הצהיר באפריל 2021: "אנחנו עובדים 24/7 כדי להעביר את כלל האולמות הרגישים שלנו ללב הר שנמצא ליד נתנז". עם זאת, כשנה וחצי לאחר אירוע התקיפה שהתרחש ביולי 2020, המתקן החלופי עדיין לא מוכן לשימוש. סאלחי אמר כי הם מקווים ש"האולמות יהיו מוכנים בשנה הבאה, כדי שנוכל להעביר את המתקנים הללו אליהם". גם כעת עדיין לא ברור האם המתקן החדש יהיה מוכן לפעולה לפני 2023.
עם זאת, בדוח נטען כי הפעלת המתקן החדש בנתנז תוכל להקפיץ את יכולת הייצור האיראנית, ולהעלותה מהרכבת מאות צנטריפוגות מתקדמות חדשות מדי שנה - לאלפים. עד שהמתקן החדש ייבנה ויהפוך לשמיש, אולברייט טוען כי טהרן "תלויה ביכולות אד-הוק של צנטריפוגות הנמצאות הנמצאות מעל פני הקרקע, המוגבלות להרכבה של מאות מהן בשנה, כאשר פעולות החבלה השונות מחזירות את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור 'באופן משמעותי'". הדבר נכון, למרות הצלחתה של טהרן להפעיל מספיק צנטריפוגות מתקדמות כדי להצליח ולהעשיר מספיק אורניום ליצירת נשקים גרעיניים בעלי פוטנציאל - במידה ותחליט להמשיך בתהליך ההעשרה במטרה להשיג בסופו של דבר נשק".
מתמונות לווין שצולמו במהלך 2021 עולה כי האזור כולו עדיין נמצא בבנייה. נכון לנובמבר 2021, כך עולה מהדוח, "נראה שהחפירות בשטח, שעדיין נראה כאתר בנייה פעיל, נמשכות והמתקן אינו נראה מוכן. חומרי בנייה המאוחסנים באזור עשויים להעיד על מאמצי הבנייה האיראנים או על כך שהחלה העבודה על החלקים הפנימיים של המנהרות. בסיום המסמך, המומחה המליץ כי "יש לעשות מאמצים כדי למנוע מהאיראנים מלסיים את בניית המתקן המדובר, או לפחות לשבש את יכולתם להשיג את חומרי הבנייה", שכן "הוא יכול לחזק ולשפר את היכולות האיראניות לבניית אלפי צנטריפוגות מתקדמות מדי שנה".