סוגיית הליך בחירתם של שופטי ישראל שוב נחזית כמטרידה מאד את חברי הכנסת בישראל, כפי שניכר היה בעשור האחרון במאבק הציבורי ההולך וגובר של אלו שטוענים כנגד ההגמוניה של "האליטה" כלשונם. קולות אלו כבר הניבו פירות וניתן להיווכח בשינוי פניו של בית המשפט העליון ובהתאמה ישירה בצמצום ההתערבות של בית המשפט העליון בחקיקה ראשית ובחקיקת משנה ובהחלטות מנהל.
למי שאינו יודע, שיטת הבחירות של השופטים במדינת ישראל, היא ייחודית ואינה מהמקובלות בעולם המערבי. השופטים המתמנים פורמאלית על ידי הנשיא אך ממונים בפועל על ידי הועדה לבחירת שופטים, המורכבת משלושה שופטי בית המשפט העליון, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שני חברי כנסת ושני שרים.
מנגד השיטה הרווחת בעולם המערבי היא בחירת שופטי בית המשפט הבכיר בידי נבחרי הציבור בלבד, בין אם אלו מהרשות המחוקקת או מהרשות המבצעת, כך למשל בארה"ב, קנדה, צרפת ואוסטרליה, ועוד רבות אחרות – ובאלו אין כל השתתפות של הרשות השופטת בהליך.
למעשה למי שלא מבין, ברקע מתחולל כאן מאבק בין שלוש גישות שונות ביחס לשיטת בחירת השופטים. הגישה הראשונה גורסת כי יש להותיר את המצב הקיים, הואיל ומדובר בהרכב בחירה מאוזן יחסית שעיקרו שילוב של נציגי מערכת המשפט עם נבחרי הציבור הפוליטיים, ואיזון זה ימנע השתלטות פוליטית מסוכנת על מערכת המשפט. אלו הטוענים כנגדה טוענים כי השיטה מנותקת מהעם ומעניקה הגמוניה קבועה למי שכבר "כבש את מערכת המשפט" ואינה משקפת את העמדות הפוליטיות בעם.
הגישה השנייה מציעה לבצע מספר שינויים בשיטה הקיימת, בין אם להגדיל את המשקל לטובת מערכת המשפט או להגדיל כוחם של נבחרי הציבור. הגישה השלישית גורסת שיש לבטל הכל, ולתת את זכות ההחלטה כולה בידי נבחרי הציבור בישראל המיצגים את הקול הדמוקרטי של העם.
אם נסתכל על הדברים נכוחה, אין ספק שאנו באמת מדינה ייחודית, איננו ארצות הברית ואיננו אירופה, אנו עם ייחודי עם מגזרים ותתי מגזרים ואנו אכן מורכבים. לכן הניסיון לעשות היקש והתאמה מלאה למערכות המשפט המערביות מראש נועד לכישלון.
בכלל, העיסוק ב"שמרנים" או "אקטביסיטים" הפך להיות מעט מוגזם. הנה הסנסציה: אולי נכון לחשוב על משהו אחר? אולי מלכתחילה נדרש להביא לטיוב ניכר של הליך הבחירה עצמו, הליך שיוודא שהטובים ביותר ורק הם יובאו לדיון בפני הוועדה לבחירת שופטים, אשר תוכל מתוך הטובים לבחור לפי הייצוגים שונים כמקובל.
רק קיומם של שופטים מעולים יבטיח את האמון במערכת וירחיק טענות של "נטיות לב פוליטיות" ורק כך יעלה סוף סוף אמון הציבור במערכת המשפט, חייבים לזכור - בסופו של דבר יש לנו רק מערכת משפט אחת.
הכותב הוא עו״ד עמיחי ויינברגר, מומחה במשפט ציבורי