גם המקורבים והתומכים הגדולים ביותר של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מרגישים בימים אלה תחושה של דאגה ופחד ושואלים בסתר לבם: לאן הוא מוביל? איפה הוא ייעצר? הסנקציות, המחאות, הנאצות והטענות הקשות נגד פוטין ונגד כל מה ומי שקשורים לרוסיה, הולכות וגוברות, וזה מעורר דאגה גם בקרב 147 מיליון הרוסים שחיים היום ברוסיה.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בעולם שומעים ורואים את הידיעות ואת התמונות הקשות על מיליוני אוקראינים שנעקרו מבתיהם, תקועים בדרכים המובילות לשכנותיה של אוקראינה, בעוד שהחלק הנותר מהעם האוקראיני מסתתרים מתחת לאדמה במנהרות הרכבת התחתית, בהם תינוקות, ילדים, נשים, זקנים וחולים ללא תרופות, בקור של מינוס עשר מעלות, קורבנות שווא של גחמות וטירוף של נשיא ללא מצפון. ואם לא די בזה, בתוך כל הכאוס הזה הוא דואג גם להשמיע הוראה מפחידה לכוחות ההרתעה הגרעינית שלו להגביר כוננות.
מתוך כל הזוועה הזאת, בשם כל מי שעוברים בשעות אלה את הסבל הנורא הזה כשהם משתרכים בדרכים כדי להימלט ומשאירים מאחוריהם הכל, אני משמיע קול קורא: "תנו לפוטין לנצח". אין ספק, קריאה תבוסתנית, מקוממת ומעוררת פלצות, ובצדק. איך אפשר לתת לטירוף הזה לנצח?
ובכן, הסיבה פשוטה: זה יכול להיות נורא בהרבה. אם פוטין ירגיש שהוא נקלע למבוי סתום, ללא יכולת להשיג את מבוקשו, הוא יעלה את המאבק למדרגה חדשה - מה שעלול ליצור מצב של אובדן שליטה עם תוצאות נוראיות. זה המצב הקלאסי שבו העולם הנאור צריך לומר את המשפט הבנאלי והמוכר: עדיף להיות חכם מאשר צודק.
בנעוריי גדלתי במקום שהיו בו בעלי חיים, בהם סוסים. שם למדתי פרק חשוב בהתנהלות: כשסוס פרא משתולל, אסור לעצור ולרסן אותו בכוח בעזרת שוט או מקל. אדרבה, בשיא ההשתוללות והטירוף שלו צריך ללטף, להרגיע אותו, לקרב אותו, כי ברגע שמניפים מולו שוט או מקל הוא משתולל יותר ומסוכן הרבה יותר.
זה פוטין. סוס פרא חסר רסן, שמסוגל לכל ברגע שהוא חש מאוים או כשהוא אינו מצליח להשיג את מטרתו. אז הוא מאבד שליטה והופך להיות בלתי צפוי. ופה חשוב להוסיף: עם כל הכבוד לרוח ההרואית המרשימה של האוקראינים מול צבא מצויד במיטב הכלים, ההרואיקה אינה מספיקה. זה עניין של ימים עד שהמצור, הרעב, מצוקת המים והמחסור במצרכים בסיסיים יכריעו את הרוח הזאת עוד בטרם ירעמו התותחים.
האוקראינים צריכים לזכור שחיי אדם הם הערך העליון החשוב והקדוש ביותר. אוקראינה התנהלה לאורך כל שנות קיומה ללא נאט"ו. היא בוודאי תהיה מסוגלת להמשיך להתקיים גם ללא נאט"ו. שלומם ועתידם של מאות אלפי האוקראינים הפזורים בשעות אלה בין שכנותיה של אוקראינה בקור, ברעב ובמצוקה קשה, חשובים יותר מכל שיקול אחר.
למענם הם יכולים לתת לפוטין לנצח במאבק הזה, שיש בו יותר אגו מאשר כל תירוץ אחר. בדרך לשם הם צריכים לשאול: האם זה שווה חיי אדם? עם המחשבות והתשובות לשאלות האלה הם צריכים להגיע לשיחות כדי להחזיר לעמם את התקווה.