מי יעיר מתרדמת המתים את תפיסת העולם של מערכת הביטחון וצה"ל?

מודיעין לקבלת החלטות אסטרטגיות וטקטיות הוא מוצר שהיחס בין התשומות האדירות המושקעות בו לאיכות התוצר הסופי שלו מצביע, בין השאר, על חוסר הלימה בין האיכות של נתונים מודיעיניים גולמיים למידע של הבינה הרשתית המופק ממנו, ברמה הנדרשת להחלטות הדרג הפוקד. הכוונה למידע המתחשב בהקשרים המורכבים ומאפשר לקבל החלטות קריטיות בתנאי אי־ודאות.

כשנפתחה ההתקפה הכוללת, שוב כשל המודיעין האמריקאי, שקבע כי תוך שלושה־ארבעה ימים יוכרע הצבא האוקראיני. אם נחזור למשנתו של סון טסו, נמצא במה כשלה רוסיה בשלב פתיחת המלחמה: "אם אתה מכיר את האויב ואת עצמך, אתה לא תפחד מתוצאות של מאות קרבות. אם אתה מכיר את עצמך בלבד, עם כל ניצחון תסבול גם הפסד. אם אתה לא מכיר אף את עצמך, אתה תידרדר ותפסיד בכל קרב" – וצבא רוסיה כשל הן בהכרת היריב והן בהיכרותו את עצמו.

מדינת ישראל – חרף הישגיה המדעיים, הטכנולוגיים והכלכליים – שסועה במחלוקות אידיאולוגיות קשות, שהיא מנסה ללא הצלחה להיחלץ מהן בתוך התסבוכת העולמית שנוצרה בעקבות המגיפה. כחלק מהעולם המערבי, הושפעה ישראל בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת מיתרונותיו של העולם החד־קוטבי המדומה, ויצאה ב־1993 להסכמי אוסלו בתפיסה שפתרון טריטוריאלי של הסכסוך הישראלי־פלסטיני יביא לנו מזרח תיכון חדש. מלחמת המפרץ השנייה, ובהמשכה קריסתן של עיראק וסוריה ככוח צבא יבשתי המאיים על גבולות המדינה – יצרו תחושה ש"בעידן הטילים לשטחים שולטים אין יותר חשיבות צבאית", וניתן לסמוך על ערובות בינלאומיות.