נשיא אוקראינה ולודומיר זלנסקי נאם הערב (ראשון) בפני חברי הכנסת בישראל. אין זו הפעם הראשונה שהנשיא האוקראיני נואם בפני פרלמנט ברחבי העולם, אך דווקא כאן, יכול להיות שנאומו לא הצליח להביא לתגובות שציפה, דווקא בגלל טעות קריטית אחת שביצע.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

יש מי שכבר החל להשוות בין זלנסקי לבין נאומיו של וינסטון צ'רצ'יל, מנהיגה של בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. אם לצ'רצ'יל הבריטי היה את סימן הוי המפורסם, הרי שלזלנסקי יש את החולצה הירוקה, והבלתי נשיאותית בעליל, כסמל בינלאומי קליט. הוא לובש את הטריקו הצמוד גם בנאומיו בפני יושבי הפרלמנטים הכי מכובדים בעולם, כשהלבוש החף מגינונים נועד להעביר את המסר הוויזואלי של איש צעיר ואנושי, המדבר בגובה העיניים משדה הקרב בתחושת חירום ודחיפות.

החולצה הירוקה ופצצת הרגש

הסרטונים מהשטח ברשתות החברתיות, בנאומים מזווית ה-סלפי נועדו להוסיף לתחושת האנושיות ולמגע הבלתי אמצעי. זה חשוב במיוחד כהנגדה אל מול כל המדינאים הכביכול מנותקים חנוטי החליפות וכמובן מול אויבו המר ולדימיר פוטין, היושב בקרמלין קר ומנוכר ועל פניו מעטה קשיחות. אם פוטין משדר קור ועוצמה, זלנסקי מנסה לעורר חום ואהדה. האנדרדוג.  

הארטילריה המילולית של זלנסקי במסע ההופעות הווירטואלי ברחבי העולם בנויה על פאתוס, כלומר על רגש. הוא לא מנסה לדבר על סוגיות עובדתיות ולוגיות. לא במקרה הוא לא מזכיר את נאט"ו. המטרה היא לא להיות צודק אלא לעורר אמפטיה, את זה הוא יודע לעשות כמי שבא מעולם הטלוויזיה. אחד הפרשנים בארה"ב תיאר את נאומו בקונגרס 'כפצצת רגשות שזלנסקי שיגר על המחוקקים האמריקאים'. את אותו מנגנון רגשי ניסה להפעיל זלנסקי על הח"כים הישראלים, ואם לדייק אז על הציבור הישראלי שאמור להפעיל לחץ על הממשלה. לא בטוח שהוא הצליח. השיטה שעבדה לו במקומות אחרים בעולם כאן עלולה לפעול נגדו כבומברנג. 

לכל אחד בשפה שלו

השיטה ידועה ומפורסמת. אני מלמד אותה כבר בשיעור הראשון למנהלים בהעברת מסרים. עליך להבליט את הדמיון בינך עם קהל היעד שלך. איך עושים זאת? מדברים במונחים, דוגמאות ומקרים שהקהל מכיר מעולמו שלו, כך יוצרים הזדהות שהיא המפתח לשכנוע. למעשה בכל פרלמנט השתמש הנשיא האוקראיני בשיטה הזו עם התאמה לקהל ולמדינה הספציפית: בקונגרס האמריקאי הוא השווה את מצבו לפרל הרבור ולמתקפה על מגדלי התאומים וציטט את מרתין לותר קינג, לפרלמנט הבריטי הוא הזכיר את צ'רצ'יל והמלחמה בשוחות, ומול הפרלמנט בקנדה דיבר על האפשרות שוונקובר תופצץ בטילים. נשיא אוקראינה מדבר כפי שנאמר במגילת אסתר: "אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ".

נשיא אוקראינה זלנסקי נואם בפני הפרלמנט הגרמני (צילום: רויטרס)
נשיא אוקראינה זלנסקי נואם בפני הפרלמנט הגרמני (צילום: רויטרס)

אבל מה שעבד לזלנסקי מול מדינות אחרות לא עבד בישראל. שיטת הדמיון והשימוש במונחים הידועים גרמה לו לאזכר את גולדה מאיר ילידת אוקראינה, את אומן של ר' נחמן מברסלב אבל גם את הפתרון הסופי. ההשוואה לשואה נתפסת כישראל כבזיון השואה. מחקרים מלמדים שהשוואות לשואה כמעט תמיד מעוררות תרעומת ציבורית בישראל (למרות שכולם מימין ומשמאל משווים החל מבגין, דרך בן גוריון ועד נתניהו). כאשר נשיא אוקראינה, למרות היותו יהודי, משווה בין מה שעובר על עמו לבין מה שעבר על העם היהודי הוא שוגה. הוא מוסיף חטא על פשע כאשר שוגה היסטורית ומציג את אוקראינה כמי שסייעה ליהודים בשואה, בזמן שהיא גם אחראית למותם של רבים בשואה ובשורת הפרעות והפוגרומים שקדמו לה. 

אז אולי בהבנה שטחית של הציבור הישראלי חשב זלנסקי ששיטת הדמיון תעבוד לו גם כאן, אבל חוסר הבנה של רגשי העומק של הקהל הישראלי עמדה לו לרועץ. הוא הלך צעד אחד רחוק מידי. שתי המילים "הפתרון הסופי" מהוות פצצת רגש עוצמתית שהשליך ללב משכן הכנסת, אבל גלי ההדף של פצצת הרגש הזה פגעו בזלנסקי בחזרה.

נאום בחמישה צעדים

מלבד הטעות, הרטורית והעקרונית, של ההשוואה לשואה, שניתן גם לטעון שהצליחה עוררה סערה, זלנסקי עובד על פי משנה סדורה ומיישם את כל הטכניקות לעמידה מול קהל ומצלמה. 

לשירותכם, חמישה דברים שהוא עשה בנאומיו ואלו דברים שכל אחד יכול לעשות כשהוא מעביר מסרים: 

  1. ויזואליה – מלבד חולצת החאקי שמשדרת מסר חזותי בפני הקונגרס האמריקאי, הפך זלנסקי את המסר שלו לתמונות על ידי הקרנת סרטון ערוך היטב ומטלטל של ילדים נפגעים מהפצצות הרוסים. בסיום הסרטון שודר סלוגן קצר: 'סגרו את שמי אוקראינה עכשיו'.
  2. מסרים קצרים – זלנסקי יודע לתמצת. הוא חד והוא יודע לתמצת את המסר לשתי מילים: 'עשו יותר!' 'האדישות הורגת!'.
  3. רגש – בפרלמנט בקנדה פנה זלנסקי לעמיתו הקנדי ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, כאבא לאבא ואמר לו: "ג'סטין, דמיין שאתה וילדיך שומעים סביבכם כאלו הפצצות, אתה יכול לדמיין את זה?". 
  4. שאלותאת מה שאי אפשר לומר ישירות, כדי לא להכעיס ולעורר אנטגוניזם, אפשר לומר עם סימן שאלה. במקום לומר: 'אתם אדישים ומפקירים אותנו בגלל אינטרסים ומשתפים פעולה עם הנאצים החדשים', שואל זלנסקי את מדינת ישראל: 'למה לא נתתם נשק? מה זה? אדישות? חישובים? רצון להיות אוביקטיבי ולא להבחין בין טוב לרע?'. שיטת שאלת השאלות מאפשרת לו לומר מה שהוא רוצה מבלי לומר זאת בפירוש. יש לכך עוד תועלת. לא במקרה כולנו מכירים את הביטוי 'שאלה רטורית'. שאלת שאלות שגורמות לאנשים לחשוב ולענות בעצמם מהווה את אחד המנגנונים הכי אפקטיבים ברטוריקה והעברת מסרים. עדיף לתת לאנשים להגיע בעצמם למסקנה מאשר לומר להם מה המסקנה. לעצמנו אנחנו מאמינים יותר מאשר לאחרים. בנאום זלנסקי, למרות שהיה קצר מאד, שובצו לא מעט סימני שאלה. לשאלה יש יותר כוח מאשר תשובה.  
  5. שפת גוף - זלנסקי, נשיא שכמו רונלד רייגן צמח בעולם הבידור, יודע היטב מעברו כשחקן ששפת גוף והופעה חיצונית משפיעים לא פחות, ואולי הרבה יותר, מאשר תוכן הדברים. הוא משתמש בכל הטכניקות של משחק מול מצלמה ועושה זאת היטב. שפת גוף תקיפה, אגרוף מלווה, קשר עין, משפטים קצרים שלאחריהן פאוזות, טון דיבור נחרץ, גיוון הקול, עם פריים נכון ופשוט. אל מול פוטין הקר וביידן הקשיש קשה שלא להזדהות עם השחקן האוקראיני שהפך לנשיא במצור.

זלנסקי יודע שמילים הן נשק והוא מתפעל אותו היטב. גם תמונה היא ארטילריה, בוודאי בעידן הנראות והרשתות החברתיות. אך למרות חשיבותן העצומה של תמונות ומילים בהשפעה על דעת הקהל העולמית, מה שיכריע את המלחמה זה דווקא המעשים, הלחימה בשטח והצעדים שינקטו הצדדים ומדינות העולם. למילים יש כוח רק כשהן מובילים למעשים.  

הכותב הוא מנכ"ל חברת להופיע ולהשפיע ומאמן מנהיגים בארץ ובעולם להופעה מול קהל ומצלמה. לשעבר כתב מדיני ומחבר הספר "סודות נתניהו". לאחרונה יצא הקורס הדיגיטלי החדש של קוה שפרן - "סודות נתניהו ומנהיגי העולם" המלמד את שיטות הכריזמה ושפת הגוף של מנהיגים.