נכון, אין מקום לאלימות מכל סוג ובכל סיטואציה, אבל אין גם לגיטימציה להומור בכל מחיר. ארסנל הבדיחות שייגרמו לקהל לגחך לא אמור לכלול ירידה על מראה חיצוני של אישה, או של גבר לצורך העניין. אין כאן כדי לשלול את כל ההומור באשר הוא ועל כל גווניו, אך האם הכל מותר למען הקומדיה?
ומהנצנצים של הוליווד לרגע פחות נוצץ כאן בישראל, כשחגגתי יום הולדת 20 ביציאה עם חברים, המדריך בחדר הבריחה עצר את ההסבר שלו כדי להסתכל עליי ולצחוק על זה שאני "לבנה כמו הקיר". נכון, הומור, ובטח הוא לא ידע שאני לבקנית או שהאמירה שלו גרמה לי לבכות שבוע, אבל מבינים לאן אני חותרת כאן?
כמו ג'יידה מסתובבים בעולם אנשים רבים עם מחלות שקופות או גלויות לעיניי כל, שהתקרית הזאת, קיצונית ככל שתהיה, סיפקה לנו הצצה למציאות שלהם. אף אחד לא ירצה שייקחו את החולשה שלו וינצלו אותה לרגע של גיחוך, ובטח שלא ירצה לראות את זה עבור אדם שיקר לו.
הסטירה של סמית', לא מוצדקת ככל שתהיה, פגעה בדיוק באידאל היופי של הוליווד, והזכירה לנו שלא כולם יפים, נכונים, ופוטוגניים כמו בדקה בה הם מופיעים על השטיח האדום. יש הרבה רגעים לפני ואחריי, ולא כולם מפולטרים בנצנצים.