הסטירה שהחטיף וויל סמית' לכריס רוק על במת טקס פרסי אוסקר, לאחר שזה העליב את אשתו, הכתה הרבה גלים ברחבי העולם, ובצדק. לא בכל יום אחת הבמות הגדולות בעולם, שרגילה לפרובוקציות ומפגשים חסרי אותנטיות, מקבלת סטירה של אמת לפנים.
וכיאה לסערה באגף הנוצץ, הדעות סביב התקרית האלימה היו חלוקות ונעו בין האופן בו בחר סמית' להפעיל כוח מול עיניי העולם לבין ההרואיות איתה הגן על כבודה של אשתו. ובין רחש הגלים שהכתה הסטירה, כמעט ונשכחה האמירה שהובילה לכך.
נכון, אין מקום לאלימות מכל סוג ובכל סיטואציה, אבל אין גם לגיטימציה להומור בכל מחיר. ארסנל הבדיחות שייגרמו לקהל לגחך לא אמור לכלול ירידה על מראה חיצוני של אישה, או של גבר לצורך העניין. אין כאן כדי לשלול את כל ההומור באשר הוא ועל כל גווניו, אך האם הכל מותר למען הקומדיה?
הבדיחה של כריס רוק על שערה של ג'יידה פינקט סמית', בין אם מדובר בבחירה אופנתית שלה או מצב רפואי כידוע, היא לא מסוג הדברים שממקומם לבדר. בהוליווד הנוצצת שמורכבת בעיקר מיופי ושלמות יש גם מקום לדברים אחרים, שפחות נוחים לנו בעין או מצטלמים יפה לאינסטגרם.
ומהנצנצים של הוליווד לרגע פחות נוצץ כאן בישראל, כשחגגתי יום הולדת 20 ביציאה עם חברים, המדריך בחדר הבריחה עצר את ההסבר שלו כדי להסתכל עליי ולצחוק על זה שאני "לבנה כמו הקיר". נכון, הומור, ובטח הוא לא ידע שאני לבקנית או שהאמירה שלו גרמה לי לבכות שבוע, אבל מבינים לאן אני חותרת כאן?
כמו ג'יידה מסתובבים בעולם אנשים רבים עם מחלות שקופות או גלויות לעיניי כל, שהתקרית הזאת, קיצונית ככל שתהיה, סיפקה לנו הצצה למציאות שלהם. אף אחד לא ירצה שייקחו את החולשה שלו וינצלו אותה לרגע של גיחוך, ובטח שלא ירצה לראות את זה עבור אדם שיקר לו.
הסטירה של סמית', לא מוצדקת ככל שתהיה, פגעה בדיוק באידאל היופי של הוליווד, והזכירה לנו שלא כולם יפים, נכונים, ופוטוגניים כמו בדקה בה הם מופיעים על השטיח האדום. יש הרבה רגעים לפני ואחריי, ולא כולם מפולטרים בנצנצים.