אומנם אין אינדיקציות לשימוש רוסי בנשק זה עד כה, חרף איומיו התכופים של פוטין מאז הפלישה לאוקראינה, אך אין בכך ערובה להמשך. ההפך הוא הנכון. טביעתה או הטבעתה של ספינת המלחמה הרוסית בידי טילים שנורו מאוקראינה מהווה פגיעה משמעותית בסמל שלטון מהותי ומצטרפת לשורת כשלים וחולשות של הצבא הרוסי שנחשפו לאחרונה.
אלה, בתורם, דוחקים את פוטין צעד נוסף אל הפינה ומקרבים אותו לנקוט אמצעי קיצון הרי גורל, תוך הפרת טאבו בינלאומי שהחזיק מעמד מאז הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי ב־1945. בתוך כך, ראש ה־CIA חזר והתריע פומבית כי על ארה"ב להיערך לאפשרות ממשית של הסלמה ביטחונית. ככל שהמלחמה מתמשכת ופוטין מתקשה ליצור תמונת ניצחון, כך גובר הסיכון לשימוש בנשק יום הדין.
העובדות מדברות בעד עצמן. על פי הערכות גופי מחקר מובילים, מאז תחילת כהונתו של פוטין בשנת 2000, הצבא הרוסי עבר טרנספורמציה עצומה תוך גידול ניכר בכל קנה מידה. כשלנגד עיניו ניצב בניין הכוח של הצבא הרוסי, הנחשב כיום לכוח הדומיננטי באירופה ולצבא השלישי בחוזקו וגודלו בעולם, גדל תקציב הביטחון בהדרגה במהלך השנים, והוא מהווה כיום 4.1% מהתמ"ג של רוסיה. זאת לעומת תקציב ממוצע של מדינות מערב אירופה, העומד על 2.4% בלבד מהתמ"ג, ותקציבו של הממשל האמריקאי, העומד על 3.7%.
מעבר לכך, מאגר הכוחות הצבאיים הגדול בעולם נמצא כיום ברוסיה, והוא כולל טנקים, ארטילריה, כלי רכב משוריינים ומשגרי רקטות, כשיש לה עדיפות מספרית על פני סין מבחינת כלי טיס צבאיים, וכן על פני ארה"ב מבחינת ספינות מלחמה. אם לא די בכך, הרי שרוסיה שדרגה משמעותית את יכולותיה הטכנולוגיות, הכוללות בין היתר סייבר התקפי, המשמש כלי רב־עוצמה לפגיעה בתשתיות קריטיות ולערעור תהליכים דמוקרטיים של מדינות המערב.
נכונותו של פוטין להשתמש בנשק גרעיני ובכך "לשבור את הכלים", מעוררת חששות כבדים, בעיקר נוכח הסכנה הריאלית הטמונה בהרחבת השימוש בנשק אסטרטגי ופוטנציאל הנזק הקטסטרופלי שלו. בתוך כך, המשך המלחמה באוקראינה, שגרמה עד כה לתנודתיות גבוהה ולטלטלה רצינית בשווקים הפיננסיים, הוביל להקטנת תחזית צמיחת התמ"ג העולמי של הבנק העולמי (מ־4.1% ל־3.2%), וכן לצמצום תחזית הצמיחה הגלובלית של קרן המטבע העולמית, שתעמוד על 3.6% בלבד לשנת 2022.
עליית מחירי החיטה, התירס וסחורות חקלאיות נוספות המיוצאות מאוקראינה ומרוסיה, מובילה לא רק לשיבושים בשרשראות האספקה ולעלויות שינוע גבוהות, אלא גם לעליית מחירים ולהתפשטות חוסר ביטחון תזונתי ברחבי העולם. בנוסף, תנודתיות בשוקי המניות, הסחורות והשירותים בשוק האנרגיה העולמי, לצד עלייה במחירי הזהב ומתכות אחרות, מובילות להתגברות האינפלציה. עלייה זו מדרבנת משקיעים בסקטורים השונים (כגון ביטחון ותשתיות) לייצר מאגרי הון בשל הזינוק ברמות הסיכון.
התרעות פיקוד העורף