בראיון שפורסם כאן במעריב לפני שבועיים, נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, הלוביסט הגדול של העסקים הגדולים, קרא לי רדיקלית על שיצאתי נגד עסקת החבילה שפוגעת בעובדים החלשים ביותר במשק, ושיחד עם שותפים ושותפות נוספות, הצלחתי למנוע ממנה לעבור במושב הכנסת האחרון. זה ברור שלמי שיש אינטרס לשמור על הרווח של בעלי ההון מול העובדים החלשים ביותר, יהיה גם אינטרס לתקוף אותי.
בחודשים האחרונים משרד האוצר ניסה לכפות על העובדים בישראל עסקה דורסנית, לפיה מעסיקים יוכלו לחסוך כסף על חשבון העובד, כלומר להעביר שעות עבודה בין הימים, כך שלא ישלמו שעות נוספות. סעיף נוסף ודורסני יותר בעסקה, הוא היתר להעסקה של 13.5 שעות בתעשייה. מעסיקים כמו רון תומר עצמו, יוכלו להתנות את העסקתם של עובדים במספר שעות עבודה החורג מחוק שעות עבודה ומנוחה. בעידן בו אנחנו מתקשים לאזן בין חיי עבודה ומשפחה, דבר כזה יפגע עוד יותר בציבור העובדים בישראל.
אך הוויכוח הגדול בינינו, הוא לא רק על סוגיית זכויות העובדים, אלא גם פגיעה בשכרם של יותר ממיליון עובדים המשתכרים בשכר מינימום - העסקה אמורה להעלות את שכרם רק ב-54 אגורות לשעה. ביחס להתייקרויות המחירים ויוקר הדיור לצד הזנחת השירותים החברתיים (נגישות לרפואה ציבורית, תשלומי הורים בחינוך, היעדר חינוך לגיל הרך ועוד) זה נחשב לשחיקה והורדת שכר - לא עליה, כי הוא יהיה שווה פחות מערכו כיום. זאת כאשר אפילו בנק ישראל מתריע מפני שחיקת שכר המינימום והעסקה המפוקפקת של רון תומר, המרחיבה את השחיקה.
בעלי האינטרסים לא הסתפקו רק בעסקת חבילה שפוגעת בזכויותיהם ושכרם של העובדים, הם הוסיפו וניסו להעביר אותה באמצעים לא דמוקרטיים. דרך שר האוצר, הם העלו את העסקה בוועדת השרים לענייני חקיקה, עם תקנה שאומרת שאם אחד הסעיפים בעסקה ישונה בוועדת הכספים, הם ימשכו את העסקה. הכוונה היתה לשתק ולעקר את המערכת המחוקקת, שאמורה לבלום ולאזן את הממשלה. זהו אקט דורסני שלא יעשה, ואכן, המחאה שניהלנו מול מי שניסו להכתיב לכנסת להיות חותמת גומי, הצליחה.
יחד עם שותפיי האידיאולוגים בכנסת, הצלחנו לדחות את עסקת החבילה למושב הבא. אמנם היא עדיין מונחת על השולחן, אבל ברור לכולם שהיא לא תעבור במתכונת הנוכחית. לעומת אנשי עסקים, שהם לוביסטים של ההון, אני נציגת ציבור, שרואה בעצמי לוביסטית של מעל למיליון עובדי שכר המינימום בישראל, של כל מי שלא מצליחים לסיים את החודש.
אם לשמור על הזכות של עובדים לקבל שכר על שעות נוספות, למנוע שחיקה של שכר המינימום הנמוך ולמנוע פגיעה בחוק שעות עבודה ומנוחה זה רדיקלי - אז אני רדיקלית גאה. נושא זכויות עובדים הוא הדגל שעימו הגעתי לכנסת ישראל ואין לי כוונה לקפל אותו - להפך, רק להרים אותו גבוה יותר.
המדינה לא יכולה להישמע לקולות הטייקונים שמחרטטים על דאגה לעובדים אך מנגד מעצימים את הונם על גבם השפוף. האם הכלכלה הישראלית מוותרת על מרוויחי שכר מינימום, על כוח הקניה שלהם והשתתפותם בכלכלה הישראלית? הגיע הזמן שנפנים שצמיחה כלכלית שלא מחלחלת מטה אל רווחת הציבור כולו היא פיקציה שדינה הרחבת פערים, העמקת העוני ואי השוויון והפסד בטווח הרחוק לחברה כולה.
אני מבטיחה להמשיך למען עסקת חבילה אחרת, כזו שתתן תקווה לכל עובד ועובדת במשק לסיים את החודש בכבוד גם במושב הבא. ואם לא? אז עדיף בלעדיה.
הכותבת היא חברת כנסת ממפלגת העבודה, חברת ועדת הכספים