"זה הזמן להחזיר את נושא ההפלות להחלטת נבחרי העם", כתב השופט סמואל אליטו בטיוטה של פסיקת בית המשפט העליון על המגבלות על הפלות שנקבעו במדינת מיסיסיפי. הטיוטה חוללה לא פחות מרעידת אדמה. אם טיוטה זו אכן תהפוך לפסק דין, תבוטל ההגנה הפדרלית על הזכות של אישה להפסיק הריון, וכל מדינה בארצות הברית תורשה לבטל את הזכות של נשים להפיל.
ההערכה היא כי התוצאה תהיה צמצום הזכות או איסור גורף להפלה בכ־25 מדינות בארצות הברית, לרבות מקרים שבהם ההריון הוא כתוצאה מאונס (כפי שכבר מסתמן לדוגמה באוקלהומה). בנוסף, במדינות רבות, כדוגמת טקסס, מיסיסיפי ולואיזיאנה, שבהן כבר החלה מגמת צמצום מקרים המאושרים להפלה, המרפאות שבהן ניתן לבצע הפלה חוקית ייאלצו להיסגר וכך מספר ההפלות, גם אלו שייתפסו לגיטימיות במדינות אלו, יצטמצם עוד יותר.
אומנם ברור כי מדינות כגון ניו יורק, קולורדו ואילינוי - המגדירות עצמן כמגינות על האוטונומיה ועל הזכות של נשים על גופן - לא רק יותירו את האפשרות להפיל בשטחן, אלא גם ייערכו לסייע לנשים אשר יגיעו ממדינות הדרום. אולם סביר להניח כי לנשים רבות לא תהיה אפשרות להגיע למדינות אלו, הן מטעמים כלכליים והן מטעמים של ביטחון פיזי ובריאותי. כך למשל, אישה שתבקש להגיע מלואיזינה לאילינוי, תיאלץ לצאת למסע של מעל 1,000 קילומטרים שסביר כי לנשים שחיות בעוני או לנערות - יהיה מורכב עד כדי בלתי אפשרי.
כרבע מהנשים בארצות הברית עוברות הפלה עד גיל 45, כאשר 75% מהן משתכרות שכר נמוך. אחד החששות המרכזיים מהיעדר נגישות להפלה הוא עלייה במקרי המוות על רקע הריון, אשר בארצות הברית הוא ממילא מהגבוהים במערב. מעבר להשלכות ביטול הלכת רו נגד וייד על נשים והזכות על גופן, ביטול החוק יהווה הוכחה שבחירת שופטים שמרנים מהווה צעד מכריע בהפיכת השמרנים בארצות הברית לכוח משפיע על החברה האמריקאית, באמצעות בית המשפט העליון. לפסק הדין יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת גם על הפרשנות של זכויות יסוד, בהן עקרון הפרטיות. אחת השאלות היא אם ניתן יהיה להגן על פרטיותן של נשים בחיפוש דיסקרטי אחר מקומות להפלה, ומה תהא מידת השליטה של כל מדינה על אזרחיותיה.
מהתרחשויות אלה ניתן לשער כי מגמות דומות בישראל עלולות לקבל רוח גבית. למשל, השאיפה הגוברת כיום להגדיל את מספר השופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית בבית המשפט העליון. הדהוד נוסף הוא המתח הקיים כיום בין חובתו של בית המשפט העליון להעניק פרשנות לזכויות חוקתיות לבין תפיסת תפקידו של בית המשפט. כך, יהיו שיבקשו להיאחז בפסיקתו של השופט אליטו המבקשת להחזיר את ההכרעה לבתי המחוקקים בסוגיה כה מהותית, כביקורת חוקתית שמרנית שראוי לאמץ.
אומנם התפיסות השמרניות המקומיות כמעט אינן עוסקות בהיבטים של זכות האישה על גופה ברמה המשפטית, אולם בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת תנועת שמרנות ישראלית חדשה, שמחזקת הדרת נשים בשם צניעות וערכי המשפחה. לא מן הנמנע כי הצלחת כוחות שמרניים מעבר לים לבטל את הלכת רו נגד וייד, עלולה לתת רוח גבית לכוחות אלו. גם לנוכח זאת, וגם מתוך הזדהות וסולידריות עם הנשים בארצות הברית, יש לקוות כי טיוטת פסק הדין תשתנה.
הכותבת היא מנהלת המרכז לערכים ומוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה